• יו"ר: פרופ' מרב לידר
  • חברי הועד: פרופ' יעקב אבלין, ד"ר שירלי אורן, ד"ר יולנדה בראון, ד"ר ויקה פורר, פרופ' דורון רימר
  • עורך האתר: פרופ' דורון רימר
  • ועדת ביקורת: פרופ' אלכסנדרה בלביר, פרופ' פנינה לנגביץ, פרופ' דן כספי
שיגדון

האם ניתן להגיע לאיזון רמות חומצת שתן ולרמיסיה במצב של שיגדון חמור?

מטופלים אשר סבלו משגדון חמור התקשו להגיע לאיזון רמת חומצת שתן ועבורם רמיסיה לא הייתה אפשרית

מטרת המחקר הייתה למצוא את חלקם היחסי של המטופלים מתוך אוכלוסיית חולי השיגדון אשר הצליחו להגיע לרמת חומצת שתן מאוזנת בדם (<6 מיליגרם לדציליטר עבור חולי שיגדון, <5 מיליגרם לדציליטר עבור חולי שיגדון חמור). בנוסף, בדקו החוקרים מהו חלקם היחסי של המטופלים אשר הגיעו לרמיסיה (במשך חמש שנים של מעקב).

שיטת המחקר הייתה לבדוק את אוכלוסיית חולי השיגדון אשר השתתפה במחקר מדי שישה חודשים. נתונים דמוגרפיים וקליניים נאספו בתחילת המחקר על מנת לבסס את נקודת ההתחלה. הבדיקות השגרתיות של החולים כללו הערכה של רמת חומצת שתן בסרום, התלקחויות, הופעת טופי, איכות חיים, נכויות וכאב. הטיפול במחלה נוהל על פי ההנחיות המוסכמות והתרופות אשר היו זמינות לשימוש.

מתוך 500 מטופלים שנבדקו, 221 סבלו משיגדון חמור (44%) ו279 סבלו משיגדון לא חמור. במהלך המחקר לא נצפו הבדלים משמעותיים באחוז המגיעים לאיזון רמת חומצת השתן בין קבוצת המטופלים שסבלה ממצב חמור לבין הקבוצה שלא סבלה ממצב חמור. לאחר 3-4 שנים של מעקב, הגיע המספר הגדול ביותר של מטופלים לאיזון רמת חומצת שתן (50%-70%) ולרמיסיה (39%). בשנה החמישית למעקב רק 28% מהמטופלים היו ברמיסיה, אך רק 40 מטופלים נשארו במחקר. אף אחד מן המטופלים אשר סבלו משיגדון חמור לא הגיע לרמיסיה.

החוקרים מסכמים כי מטופלים אשר סבלו משגדון חמור התקשו להגיע לאיזון רמת חומצת שתן ועבורם רמיסיה לא הייתה אפשרית. המכשול הגדול אשר עמד בפני המטופלים להגיע לאיזון רמת חומצת שתן ורמיסיה היה היענות נמוכה לטיפול תרופתי, הופעה עקבית של טופי, ועזיבתם את תהליך המעקב.

מקור: 

Claudia Alvarado-de la Barrera et. al (2020) The Journal of Rheumatology DOI: 10.3899/jrheum.181214

נושאים קשורים:  שיגדון,  חומצת שתן,  מחקרים
תגובות