סרטן שד מטפלסטי

התוצאים לאחר טיפול בסרטן שד מטפלסטי לעומת תתי-הסוגים האחרים של סרטן השד

התוצאים הנצפים בסרטן שד מטפלסטי ממשיכים להיות גרועים יותר, לעומת התוצאים שנצפים בתתי-סוגים אחרים של סרטן בשד, למרות הטיפולים המודרניים

01.03.2020, 12:43

סרטן שד מטפלסטי הינו תת-סוג היסטולוגי לא שכיח אך אגרסיבי של גידולי סרטן השד. מחקר נערך על מנת לזהות גורמים הקשורים עם האבחנה של סרטן זה. כמו כן, מטרה עיקרית של המחקר הייתה להשוות את הניהול והתוצאים של סרטן שד מטפלסטי עם אלו של סוגים אחרים של סרטן השד, כמו גם סרטן שד מסוג קרצינומה דוקטלית פולשנית שהינה שלילית לשלושת הסמנים (triple negative). החשיבות של השוואה זו עיקרה בשכיחות הגבוהה של הפנוטיפ השלילי לשלושת הסמנים, בסרטן שד מטפלסטי.

במסגרת המחקר זוהו נשים שאובחנו עם סרטן שד חודרני בין השנים 2010-2014, במאגר הנתונים הלאומי לסרטן (The National Cancer Data Base). אנליזה של משתנה בודד השוותה את שלב הבסיס התחלתי ומאפייני הגידול, לפי תתי הסוגים השונים של סרטן השד. שרידות כללית הוערכה על ידי שיטת קפלן-מאייר. מודלים פרופורציונליים של סיכונים, לפי מודל קוקס רב-משתנים, שימשו לזיהוי גורמים בלתי צפויים שיכולים לחזות שרידות כללית.

מתוך 247,355 מקרים שנבדקו, 2,084 (0.8%) היו סרטן שד מטפלסטי, 55,998 (23%) היו סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים ו-77% היו סוגים אחרים של סרטן השד. בהשוואה לסרטן שד שאינו מטפלסטי, נמצא כי נשים עם סרטן שד מטפלסטי הינן בסבירות גבוהה מבוגרות יותר, בזמן האבחנה (חציון הגיל, 62 לעומת 59). כמו כן נמצאה בנשים אלו שכיחות גבוהה יותר של מחלה נלווית אחת ומעלה (22% לעומת 18%) וסבירות גבוהה יותר שהינן נמצאות תחת טיפול רפואי (41% לעומת 33%; P<0.001). נצפתה נטייה בסרטן השד המטפלסטי למראה דמוי-בזלי (basal-like)י(77%). ביחס לסרטן השד השלילי לשלושת הסמנים או סוגים אחרים של סרטן השד, סרטן שד מטפלסטי נמצא קשור עם סטטוס גידול קליני גבוה יותר (cT3-4, 18% לעומת 11%, 8%), ללא מעורבות בלוטות קלינית (cN0 86%, 77%, 80%), ללא חדירה לימפו-וסקולרית (72%, 65%, 62%) ועם גידולים בדרגה גבוה יותר (71%, 77%, 35%) (P<0.001). רוב סרטני השד מהסוג המטפלסטי, טופלו באמצעות כריתת שד (58%), כריתה של בלוטות זקיף (65%), קרינה לבית החזה או לשד (74%) וכימותרפיה (75%) כטיפול משלים (60%). בחציון המעקב שהיה 44.5 חודשים, שיעורי השרידות הכללית היו נמוכים יותר במטופלות עם סרטן שד מטפלסטי, לעומת סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים או סוגים אחרים של סרטן שד. זאת כפי שנצפה בכל סוגי השלבים הקליניים, לאחר 5 שנים (שלב I,י85%, 87%, 91%; II,י73%, 77%, 87%; III,י43%, 53%, 75%) ולאחר 3 שנים (שלב IV,י15%, 22%, 64%; P<0.001). באנליזה רבת משתנים, עלייה בגיל, שלב קליני מתקדם, חדירה לימפו-וסקולרית, כריתת בלוטות הלימפה האקסילריות (לעומת זקיף) ואי-קבלת טיפול עם קרינה או כימותרפיה היו קשורים עם תוצאים גרועים יותר במטופלות עם סרטן שד מטפלסטי. היקף הניתוח השפיע על השרידות בסרטן שד שלילי לשלושת הסמנים וסוגים אחרים של סרטן שד, אך לא על סרטן שד מסוג מטפלסטי.

מסקנת המחקר הייתה כי התוצאים הנצפים בסרטן שד מטפלסטי ממשיכים להיות גרועים יותר, לעומת התוצאים שנצפים בתתי-סוגים אחרים של סרטן בשד, למרות הטיפולים המודרניים. אופטימיזציה של אפשרויות הטיפול הסיסטמי הקיימות, אשר הוכחו כגורם פרוגנוסטי משמעותי לשרידות המטופלות, צריכה להיות בעלת חשיבות עליונה כאשר מנהלים מקרה של סרטן שד מטפלסטי.

מקור: 

Moreno A.C. et al. (2020) Journal of Cancer. 11, 1341

נושאים קשורים:  סרטן שד מטפלסטי,  סרטן שד שלילי לשלושת הסמנים,  טיפולי קרינה,  כימותרפיה,  מחקרים