חדשות

דו"ח המבקר: משרד הבריאות לא מעדכן תעריפי טיפולים ולא מתמרץ את בתי החולים בבעלותו להתייעל

דו"ח מבקר המדינה מותח ביקורת על כפל התפקידים שמחזיק משרד הבריאות כרגולטור וכבעלים של בתי החולים הממשלתיים: המשרד גובה מחירים כפולים על פרוצדורות רפואיות ומפלה לרעה את בתי החולים העצמאיים-ציבוריים

מחיר צנתור לב לפי מחירון משרד הבריאות גבוה פי שניים מתעריף לצנתור הלב של שירותי בריאות כללית

בדו"ח מבקר המדינה שפורסם אתמול (ב') מצביע המבקר מתניהו אנגלמן על כך שכפל התפקידים שבהם מחזיק משרד הבריאות, הן כבעלים בפועל של 24 בתי החולים הממשלתיים והן כרגולטור, המאסדר של כלל המערכת, הביא ל"מתח מובנה שבו נמצא המשרד", המתבטא למשל במחירם הכפול של טיפולים. הליקויים בולטים גם לאחר הקמתה של חטיבת המרכזים הרפואיים הממשלתיים במשרד.

בין הדוגמאות שמביא דו"ח המבקר: קביעת מחיר יום אשפוז; אי עדכון התמחור של טיפולי רדיותרפיה; אי עדכונם של תעריפי הצנתורים שעלותם במחירון - כ-39 אלף שקל לצנתור לב למשל לעומת כ-19 אלף בשירותי בריאות כללית, כלומר גבוהה מעלותם בפועל, וכן דרישות מקלות להתייעלות כתנאי סיוע לבתי החולים הממשלתיים לעומת הדרישות המחמירות מבתי החולים של שירותי בריאות כללית ומבתי החולים הציבוריים-עצמאיים.

הדו"ח מראה איך כפל תפקידיו של משרד הבריאות כרגולטור וכבעליהן של כמחצית ממיטות האשפוז הכלליות בישראל יוצר מתח מובנה בין פעולותיו המשפיעות על ההכנסות של בתי החולים שבבעלותו, לבין היותו שותף לעדכון התמחור של הפעולות והשירותים הרפואיים.

הכשל עליו מתייחס הדו"ח גובה מחיר מהציבור ובשלב המסקנות המבקר ממליץ על שורת צעדים על מנת שמשרד הבריאות "יקבל החלטות על בסיס שיקולים ענייניים ואובייקטיביים לטובת מערכת הבריאות כולה ולטובת הציבור כולו, ישפר את הרפואה הציבורית ויצמיח התנהלות יעילה ומועילה של כלל בתי החולים".

ועדת מחירים לא פעילה – עיכוב בעדכון תמחור פרוצדורות רפואיות

הדו"ח מתייחס להקפאת פעילותה של "ועדת המחירים", הקובעת את מחירי השירותים הרפואיים שמעניק מערך בתי החולים בישראל ומורכבת מנציגי משרדי הבריאות והאוצר. בין שני המשרדים יש מחלוקות קשות ביותר סביב העלויות, לרבות מחיר פרוצדורת הרדיותרפיה שמקבלים החולים האונקולוגים. המחלוקת הזאת שיתקה את הוועדה. משרד הבריאות מצדד בעמדת בתי החולים שבבעלותו המבקשים לגבות בעד הפרוצדורות השונות מחיר גבוה.

המבקר קובע בדו"ח: "הביקורת העלתה כי בשנים 2016 עד 2018 מיעטה ועדת המחירים להתכנס כדי לתמחר פעולות רפואיות חדשות ולעדכן מחירים. עולה חשש שהסיבה לתדירות הנמוכה להתכנסות ועדת המחירים היא חילוקי דעות בין משרד האוצר הדורש לעדכן את מחירי הטיפולים ברדיותרפיה, לבין משרד הבריאות, שאיננו נוקט פעולות לקידום התמחור. הגם שמחיר צנתור לב לפי מחירון משרד הבריאות גבוה פי שניים ממחיר צנתורי הלב לפי תמחור שירותי בריאות כללית (כ-39 אלף שקל לעומת כ-19 אלף שקל), ועדת המחירים לא דנה בצורך לעדכן את מחירי הצנתורים. גם בתחומים אחרים, כגון הפרעות אכילה וטיפולים באורתופדיה אונקולוגית, חל עיכוב בעדכון התמחור".

הדו"ח מציג אפליה שבה נוקט משרד הבריאות בין בתי החולים שבבעלות המדינה, המקבלים תמיכה כלכלית בכל פעם שנקלעים למשבר, לבין בתי החולים הציבוריים-עצמאיים הדסה, שערי צדק, לניאדו, מעייני הישועה ודומיהם שנאלצים להיכנס לתכניות התייעלות קשות כדי לקבל סיוע.

"בשנת 2017 הסתכמו גירעונות בתי החולים הממשלתיים ב-1.5 מיליארד שקל", נאמר בדו"ח. עד שנת 2017, למרות הסיוע התקציבי שניתן להם לכיסוי גירעונותיהם, לא דרשו מהם משרדי האוצר והבריאות להתייעל.

נושאים קשורים:  מערכת הבריאות,  משרד הבריאות,  דו"ח מבקר המדינה,  מתניהו אנגלמן,  עדכון מחירים,  בתי חולים,  צנתורים,  טיפולי רדיותרפיה,  חדשות
תגובות