מחקרים-covid-19

השפעת מגיפת הקורונה על איכות חייהן של נשים עם סרטן שחלות

חוקרים סבורים כי מגיפת הקורונה משפיעה לרעה על הטיפול ואיכות החיים של חולות עם סרטן שחלה

10.01.2021, 17:34
סרטן השחלות. הגידול התכווץ

ידוע כי מגיפת ה-COVID-19 הביאה עימה אתגרים חסרי תקדים לקהילה האונקולוגית. לאנשים החיים עם סרטן המגיפה גרמה להפרעה בקבלת הטיפולים, ביטול הניתוחים והזזה של ההערכות האונקולוגיות הקבועות למועדים חדשים. אי לכך, חולים עם סרטן והרופאים שלהם חייבים ללמוד לאזן בין הפחדים הלגיטימיים מהמגיפה לבין המשמעויות של עיכוב בטיפול הרפואי. במסגרת מחקר זה, החוקרים ביקשו להעריך את החוויה של נשים הסובלות מסרטן השחלות, במהלך מגיפת ה-COVID-19.

החוקרים ערכו סקר מקוון בקרב נשים עם אבחנה נוכחית או בעבר של סרטן השחלות, שהתמקד בהפרעות בטיפול ובאיכות החיים. הם מדדו את איכות החיים באמצעות סולם ה-Cancer Worry Scale ו-Hospital Anxiety and Depression Scale. החוקרים הפיצו את הסקר דרך רשתות ניצולים ובאמצעות המדיה החברתית. כמו כן, השתמשו באנליזת רגרסיה ליניארית חד-ורב משתנית, על מנת להעריך את השפעת מאפייני המשתתפות על הציונים בסקר.

החוקרים מצאו כי 603 נשים מ-41 מדינות ביקרו באתר בו פורסם הסקר, בין התאריכים 30 במרץ, 2020 ל-13 באפריל, 2020, כאשר 555 מהן (92.0%) ענו על הסקר. הם דיווחו כי הגיל החציוני של הנשים המשיבות היה 58 שנים (טווח בין רבעוני 20-85), כאשר 217 מהן (43.3%) היו תוך כדי טיפול בעת מענה על הסקר. החוקרים מצאו כי 175 משתתפות (33%) חוו עיכוב במרכיב כלשהו בטיפול בסרטן - 10 (26.3%) מתוך 38 משתתפות שהיו אמורות לעבור ניתוח חוו עיכוב, כמו גם 18 (8.3%) מבין 217 חולות שהיו אמורות לעבור טיפול שאינו ניתוחי לסרטן שלהן. זאת ועוד, נמצא כי ל-133 חולות (24.0%) דחו תור לרופא, ל-84 (15.1%) דחו ביצוע של בדיקות מעבדה ול-53 (9.6%) דחו ביצוע של הדמיות הקשורות לסרטן. החוקרים מצאו כי מתוך הנשים שהשתתפו בעוקבה, 88.6% (489) דיווחו על דאגה משמעותית הקשורה למחלה, 51.4% (285) דיווחו על חרדה גבולית או חריגה, ו-26.5% (147) על דיכאון גבולי או חריג. כאשר ערכו אנליזה חד-משתנית, מצאו כי גיל נמוך מ-65, נוכחות של תאריך מתוכנן לקבלת טיפול או ניתוח, עיכוב בטיפול האונקולוגי, דיכוי חיסוני על פי הגדרה עצמית ושימוש ברפואה בשלט רחוק, היו קשורים לרמות גבוהות יותר של דאגה הקשורה למחלה. כמו כן, נמצא כי ציונים גבוהים יותר בסולמות חרדה, היו קשורים לגיל נמוך מ-65 ולהגדרה עצמית של מדוכא חיסון, בעוד ציוני דיכאון גבוהים יותר היו קשורים לגיל נמוך מ-65, נוכחות של ניתוח מתוכנן, עיכוב בטיפול האונקולוגי, תיאור עצמי כמדוכא חיסון ושימוש ברפואה בשלט רחוק. לבסוף, כאשר ביצעו אנליזת רגרסיה ליניארית רב משתנית, מצאו החוקרים כי גיל נמוך מ-65 והגדרה עצמית כמדוכא חיסון ניבאו באופן בלתי תלוי דאגה, חרדה ודיכאון משמעותיים יותר, בעוד כי עיכוב בטיפול האונקולוגי ניבא נוכחות של חרדה ודיכאון.

החוקרים הגיעו למסקנה כי המשבר סביב מגיפת ה-COVID-19 השפיע על הטיפול בחולות עם סרטן שחלות - ניתוחים, טיפולים, פגישות קבועות לרופאים, בדיקות מעבדה והדמיה התבטלו או עוכבו. החוקרים סבורים כי גיל צעיר יותר, התפיסה של הדיכוי החיסוני ועיכוב בטיפול האונקולוגי, קשורים כולם לרמות גבוהות באופן מובהק של דאגה, חרדה ודיכאון סביב המחלה. החוקרים מבקשים להדגיש כי ספקי שירותי הבריאות מוכרחים לעבוד בשיתוף פעולה עם המטופלות, על מנת לאזן את הסיכונים הקשורים למגיפה עם הטיפול בסרטן, כאשר תקשורת טובה מהווה כלי קריטי שיכול לשפר את איכות החיים של המטופלות בתקופה זו.

מקור:

Frey, M. K. et al. AJOG 2020; 223(5); 725. https://doi.org/10.1016/j.ajog.2020.06.049

נושאים קשורים:  מחקרים,  19-COVID,  סרטן שחלות,  דיכאון וחרדה
תגובות