סרטן ריאות

אבחון תת פעילות בלוטת התריס ב-CT קרינה נמוכה לאבחון סרטן ריאות

מחקר זה מצא כי ניתן להשתמש ב-CT במינון נמוך המשמש לסקירת סרטן ריאות, על מנת לזהות תת פעילות של בלוטת התריס

בלוטת התריס (צילום: אילוסטרציה)

מטרת מחקר זה הייתה להעריך את כדאיות מדידת הגודל של בלוטת התריס, כסמן לתת פעילות של בלוטת התריס, במטופלים העוברים בדיקת סקר לסרטן ריאות (lung cancer screening-LCS) בעזרת CT במינון נמוך.

מחקר זה בחן רטרואקטיבית מטופלים שעברו LCS CT בין התאריכים 1 בספטמבר 2016 ועד ל-31 במרץ 2020. כל המטופלים שהשתתפו במחקר עברו לפחות בדיקה אחת של הורמון מגרה בלוטת התריס (thyroid-stimulating hormone-TSH) תוך 90 יום ממועד ה-CT שבוצע. מטופלים עם הפרעה בבלוטת התריס זוהו באמצעות אבחון הרשום ברשומה רפואית ו/או TSH מוגבר או שימוש ידוע בתירוקסין. מטופלים ללא הפרעה בבלוטת התריס זוהו ככאלה במידה ולא היה רישום של אבחנה של תת פעילות בלוטת התריס ולפי בדיקת TSH תקינה. לכל מטופל עם תת פעילות בלוטת התריס הותאם מקרה ביקורת רנדומלי מותאם לגיל ולמין. הקוטר והדלדול של שתי אונות בלוטת התריס נמדדו בכל אחד מהנבדקים. במחקר לא נכללו מטופלים בהם לא ניתן היה לראות את בלוטת התריס.

בסך הכל נכללו במחקר 304 מטופלים. השטחים מתחת לעקומת ה-ROC בגרף הגודל וההנחתה של ​האונה השמאלית היו 0.774 (רווח בר סמך 95%, 0.714-0.825) ו-0.812 (רווח בר סמך 95%, 0.759-0.861), בהתאמה; ולאונה הימנית היו 0.776 (רווח בר סמך 95%, 0.719-0.827) ו-0.794 (רווח בר סמך 95%, 0.74-0.847), בהתאמה. בהתאם לכך, החוקרים פיתחו אלגוריתם עץ החלטות לחיזוי תת פעילות בלוטת התריס המשלב את הגודל המינימלי וההנחתה של אונות בלוטת התריס, עם רגישות, ספציפיות ודיוק של 76%, 87% ו-82% בהתאמה.

ניתן להשתמש בגודל ובעוצמת ההנחתה של בלוטת התריס לזיהוי מטופלים פוטנציאליים עם תת פעילות בלוטת התריס העוברים LCS.

מקור: 

Watane G. V. Et al. (2021) Current Problems in Diagnostic Radiology: published online

נושאים קשורים:  סרטן ריאות,  תת פעילות בלוטת התריס,  בדיקת סקר,  מחקרים
תגובות