בדיקות גנטיות לבדיקת סיכון לתחלואה בסרטן שד הינו נפוץ. אך בנוגע לגנים רבים, אין הוכחות ברורות לקשר ביניהם לבין סרטן שד, הערכות הסיכון הבסיסי איננו מדויק, והערכות סיכון לתתי סוג של מוטציות בגנים לוקים בחסר.
עוד בעניין דומה
במחקר זה השתמשו בפאנל של 34 גנים עם רגישות משוערת להתפתחות סרטן שד על מנת לבצע ריצוף של דוגמיות מ-60,466 נשים עם סרטן שד ו-53,461 מקרי בקרות. ניתוח נתונים למציאת וריאנטים קוטעי חלבון או מוטציות מיסנס נדירות בוצעו בנפרד. במחקר העריכו את יחס הסיכונים לסרטן שד, באופן כללי, ולתתי סוג מסויימים. את הקשר בין וריאנטים של מוטציות מיסנס לתחלואה העריכו על פי הדומיין בו נמצאה המוטציה וסיווג פתוגניות.
תוצאות המחקר הדגימו שחמש מוטציות קוטעות חלבון (ATM, BRCA1, BRCA2, CHEK2, PALB2) נמצאו קשורות לסיכון לתחלואה בסרטן שד ברמת מובהקות גבוהה (P<0.0001). ארבע מוטציות קוטעות חלבון אחרות (BARD1, RAD51C, RAD51D, TP53) נמצאו קשורות לסיכון לתחלואה בסרטן שד ברמת מובהקות מתחת ל0.05 (P<0.05), שיעור התגלויות הבייסיאניות השגויות היה נמוך מ-0.05. יחס הסיכויים להתפתחות סרטן שד בעקבות מוטציות קוטעות חלבונים ב-19 מתוך 25 הגנים הנותרים נמצאו עם גבול עליון של 2.0 (ברווח בר-סמך של 95%).
במוטציות קוטעות חלבונים בגנים ATM ו-CHEK2, נמצאו יחס סיכויים גבוה להתפתחות גידולים עם רצפטורים לאסטרוגן, מאשר גידולים ללא רצפטורים לאסטרוגן. במוטציות קוטעות חלבונים בגנים; BARD1,י BRCA1, BRCA2, PALB2, RAD51C, RAD51D נמצאו יחס סיכויים גבוה להתפתחות גידולים ללא רצפטורים לאסטרוגן מאשר גידולים עם רצפטורים לאסטרוגן.
מוטציות מיסנס נדירות בגנים; ATM, CHEK2, TP53 נמצאו קשורים לתחלואה בסרטן שד עם רמת מובהקות של מתחת ל0.001 (P<0.001). מוטציות המוגדרות כפתוגניות, לפי קריטריונים סטנדרטיים, בגנים BRCA1, BRCA2, TP53 נמצאו קשורים לתחלואה בסרטן שד בשיעור דומה לווריאנטים קוטעי חלבון בגנים אלו.
מסקנת החוקרים היא שעל פי תוצאות המחקר ניתן להגדיר אלו מוטציות הכי רלוונטיות מבחינה קלינית לכלול בפאנל בדיקות סקר לסיכון לתחלואה בסרטן שד. כמו כן, התוצאות מספקות השערה לסיכון המיוחס למוטציות קוטעות חלבון שתסייע לייעוץ הגנטי.
מקור: