העיסוק התקשורתי האינטנסיבי והמיקוד הציבורי במגיפת הקורונה בשנה האחרונה, בנתוני התחלואה, מניין החולים המאושפזים, מקדם ההדבקה והתמותה, הביאו גם לכך שנפגעו שיעורי ההתחסנות של גילאי העשרה לפפילומה.
עוד בעניין דומה
דו"ח משרד הבריאות (דו"ח בריאות התלמיד) שהופץ לאחרונה לא זכה לתשומת לב. הוא הראה כי שיעור הכיסוי הארצי לחיסון הזה, הניתן בשתי מנות בהפרש של חצי שנה, היה בשנת הלימודים הקודמת רק 63% למנה ראשונה ולאחר מכן צנח ל–49% בלבד במנה השנייה. כלומר, מחצית מהתלמידים שיכולים לקבל את תרכיב החיסון לא קיבלו אותו באופן מלא. כך דיווחה הבוקר (א') רוני לינדר ב"דה מרקר".
תרכיב החיסון הזה נכנס לשגרת החיסונים בישראל לפני שמונה שנים והוא ניתן בחינם לכל התלמידים, אולם "שילוב של דעות קדומות, בורות והשפעות הקורונה גורמות לכך שעשרות אחוזים מהתלמידים שיכולים לקבל את החיסון מציל החיים הזה לא חוסנו". מהדו"ח עולה כי במקרים רבים, שיעור הכיסוי הנמוך נובע מסירוב לחיסון של בתי הספר עצמם, בעיקר באזורים החרדיים - הנגיף מפניו מגן החיסון מקושר עם יחסי מין וזה מתנגש עם אורח החיים החרדי. גם חלק מבתי הספר הממלכתיים-דתיים לא מוכנים להכניס את החיסון לתחומם. בחברה הערבית, לעומת זאת, שיעורי ההתחסנות גבוהים מאוד. בנוסף נמצא כי 16% מההורים של תלמידי כיתות ח' מסרבים לתת להם את החיסון.
מגיפת הקורונה שיבשה את כל נושא חיסוני הילדים בשל סגירת בתי הספר ומחסור בכוח אדם רפואי. במחוז הדרום, רק 1% מהתלמידים קיבלו את המנה שנייה - 150 בלבד.
במשרד הבריאות הודו כי "הקורונה השפיעה על שיעור כיסוי החיסונים השנה" וכן כי "קיימים מגזרים שונים בחברה הישראלית המסרבים למתן חיסון הפפילומה במסגרת בית הספר. אנו מאפשרים להורים לחסן את ילדיהם במרכזי חיסון מחוץ לבית הספר. שתי המנות צריכות להינתן במרווח של שישה חודשים ולא תמיד אפשר להספיק להציע את המנה השנייה באותה שנת לימודים".