חדשות

מחקר: חיידקים בתאים ממאירים עשויים לסייע לטיפול בסרטן

ממחקר שנערך במכון ויצמן ופורסם ב-Nature עולה כי אפשר לגייס חיידקים החיים בתוך תאים ממאירים כדי לשפר את יעילות הטיפולים האימונותרפיים נגד סרטן

תמונת תלת מימד של תאי מלנומה (בוורוד, גרעיני התאים - בכחול) הנגועים בחיידקים (בטורקיז). צילום: מכון ויצמן למדע

הדור החדש של הטיפולים בסרטן עשוי לקבל חיזוק מכיוון מפתיע: חיידקים החיים בתוך תאים ממאירים. במחקר חדש שהתפרסם אמש (ד') בכתב העת המדעי Nature, גילו מדעני מכון ויצמן למדע ושותפיהם למחקר כי אפשר לגייס חיידקים אלה כדי לשפר את יעילות הטיפולים המתבססים על גיוס המערכת החיסונית שלנו נגד הסרטן. הממצאים החדשים עשויים גם לשפוך אור על האופן שבו חיידקי המעיים משפיעים על סיכויי ההצלחה של טיפולים אימונותרפיים.

מהפכת האימונותרפיה של העשור האחרון הגדילה באופן דרמטי את שיעורי ההחלמה מכמה סוגי סרטן, ובמיוחד מסרטן העור מסוג מלנומה. עם זאת, כ-60% מחולי המלנומה אינם מגיבים לאימונותרפיה. מעבדתה של פרופ' ירדנה סמואלס במחלקה לביולוגיה מולקולרית של התא חוקרת "תמרורי אזהרה" מולקולריים – מקטעי חלבון קצרים (פפטידים) אשר מוצגים על פני השטח של התאים הסרטניים. תמרורי אזהרה אלה מסמנים את תאי הסרטן כזרים לגוף ולכן עשויים להגדיל את יכולתה של המערכת החיסונית לזהות אותם וכך להגביר את יעילות הטיפולים האימונותרפיים.

במחקר החדש הרחיבו פרופ' סמואלס ועמיתיה את החיפוש אחרי תמרורי אזהרה חדשים גם למקטעי חלבון של חיידקים החיים בתוך תאי הגידול.

בעזרת שיטות מחקר שפיתח ד"ר רביד שטראוסמן, עמיתה של סמואלס למחלקה ומחלוצי חקר החיידקים המתארחים בתאי סרטן, בחן צוות המחקר, בהובלת ד"ר שלי קלאורה ועדי נגלר, דגימות מ-17 גרורות מלנומה שהוצאו מתשעה חולים שונים. המדענים מיפו את הפרופיל הגנומי של החיידקים הנמצאים  בגידולים אלה ואיתרו את כל הפפטידים שהמערכת החיסונית שלנו עשויה לזהות.

ניתוח של הנתונים חשף על פני שטח של תאי המלנומה כמעט 300 פפטידים מ-41 זנים שונים של חיידקים. רבים מהפפטידים שהתגלו הופיעו בגרורות שונות באותו החולה או בדגימות של חולים שונים. מחקרים עתידיים יאפשרו לקבוע אם מבין הפפטידים שזוהו יש כאלה שעשויים להגביר את התגובה החיסונית יותר מאחרים ובכך לאפשר לרופאים לחזות את סיכויי ההצלחה של טיפולים אימונותרפיים וכן להציע לחולים שזוהו אצלם פפטידים אלה טיפולים מותאמים אישית.

"לא ברור מדוע תאי הסרטן 'בוחרים' להציג את תמרורי האזהרה שמקורם בחיידקים, פעולה ספק התאבדותית, שעשויה לאפשר למערכת החיסונית לזהותם ולהשמידם, אך תהיה זו טעות שלא לנצל את ה'שגיאות' של הסרטן לשיפור האימונותרפיה", אומרת ד"ר קלאורה. וכך בדיוק עשו החוקרים: הם גידלו בכלי מעבדה תאי T של חולי מלנומה ביחד עם פפטידים חיידקיים שמקורם בתאי הגידול של אותם החולים והראו כי תאי T עברו הפעלה המכוונת נגד פפטידים אלה.

"בנוסף, כמה מהפפטידים שזיהינו שייכים לזנים ידועים של חיידקי מעיים. ממצאים אלה שופכים אור על השפעת חיידקי המעיים על סיכויי ההצלחה של טיפולים אימונותרפיים – קשר שהתגלה במחקרים קודמים", אומרת נגלר.

"הממצאים שלנו מראים כי הפפטידים החיידקיים המוצגים על גבי תאי הגידול יכולים לשמש מטרות לטיפול אימונותרפי", מסכמת פרופ' סמואלס. "אפשר לנצל אותם כדי לעזור לתאי T לזהות את הגידול בצורה מדויקת יותר, כך שיוכלו לפעול ביעילות רבה יותר נגד הסרטן. את הגישה הזאת אפשר יהיה ליישם בעתיד בשילוב עם תרופות אימונותרפיות קיימות".

המחקר נעשה בשיתוף פעולה עם ד"ר ג'ניפר ורגו ממרכז מ' ד' אנדרסון לסרטן באוניברסיטת טקסס שביוסטון; פרופ' סקוט פטרסון מהמכון הרפואי SBP שבלה הויה, קליפורניה; פרופ' איתן רופין מהמכון הלאומי לסרטן של ארה"ב; פרופ' אריה אדמון מהטכניון, ומדענים נוספים בארץ ובחו"ל.

נושאים קשורים:  מכון ויצמן,  ד"ר רביד שטראוסמן,  פרופ' ירדנה סמואלס,  אימונותרפיה,  מחלת הסרטן,  חדשות,  מחקר ישראלי
תגובות