חדשות

מחקר ישראלי: מערכת החיסון הופעלה נגד גידול קטלני במוח

חוקרים מאוניברסיטת תל אביב הצליחו לבודד חלבון הפועל נגד המערכת החיסונית של המוח ובלמו את התפשטות הסרטן הקטלני גליובלסטומה

גליובלסטומה, גידול סרטני במוח. אילוסטרציה

מחקר מאוניברסיטת תל אביב עשוי לחולל תפנית משמעותית במאבק בסרטן המוח הקטלני. בתחילת המחקר, החוקרים זיהו כשל במערכת החיסונית של המוח שמגביר את החלוקה וההתפשטות של תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה במקום לעכב אותם. הכשל נובע כתוצאה מהפרשה של חלבון במוח בשם P-Selectinי(SELP) שבעזרתו, מערכת החיסון מבצעת את הפעולה ההפוכה ומאפשרת את חדירותם של תאי הסרטן ברקמת המוח.

בשלב הבא, החוקרים הצליחו לעכב את הפרשת החלבון והראו כי על ידי עיכוב של ה-SELP ניתן לנטרל את ה"כשל" במערכת החיסונית, להחזירה למסלול עבודה תקין ובכך לבלום את התפשטותו של הסרטן חשוך המרפא.

המחקר כלל צוות בינלאומי של חוקרים בהובלת פרופ' רונית סצ'י-פאינרו, העומדת בראש המרכז לחקר הביולוגיה של הסרטן ובראש המעבדה לחקר סרטן וננו-רפואה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. תוצאות המחקר התפרסמו לאחרונה בכתב העת Nature Communications.

גליובלסטומה הוא הסוג הקטלני ביותר של גידולי סרטן במערכת העצבים המרכזית והוא מהווה את מרבית הגידולים הממאירים שמקורם במוח. זהו סרטן אלים, פולשני ומהיר ועל פי רוב, הטיפולים הקיימים אינם עוזרים והחולים נפטרים כעבור כשנה מהתפרצות הגידול. יתרה מכך, הגליובלסטומה מוגדר כ"גידול קר", כלומר הוא אף אינו מגיב לנסיונות אימונותרפיים לעידוד מערכת החיסון לפעול נגדו.

במסגרת המחקר, החוקרים ביקשו תחילה להבין מדוע תאי מערכת החיסון של המוח (מיקרוגליה) אינם מעכבים את הסרטן. בהובלת הדוקטורנט עילם ייני, החוקרים ערכו השוואה בין רקמות מוח בריאות לרקמות גליובלסטומה. לצורך כך, החוקרים שיתפו פעולה עם מנתחי מוח מהמרכז הרפואי איכילוב שסיפקו להם גידולי גליובלסטומה שנכרתו בחדרי הניתוחים ומנתחי מוח מאוניברסיטת ג'ונס הופקינס וממכון ליבר שבארה"ב אשר סיפקו להם רקמות מוח תקינות מניתוחים לאחר המוות.

"רצינו לדעת למה המערכת החיסונית במוח לא עושה את העבודה שלה", מספרת פרופ' סצ'י-פאינרו. "לכן, בדקנו את האינטראקציות בין תאי מערכת החיסון במוח לתאי הגליובלסטומה בגידולים שהוסרו זה עתה מחולים. למרבה ההפתעה, מצאנו כי לא זאת בלבד שתאי המיקרוגליה לא פועלים כדי לבלום את התאים הסרטניים, הם משחקים תפקיד שלילי מכריע בחלקותם, בהתפשטותם ובהתניידותם".

מאחר שתאים "מדברים" אלה עם אלה באמצעות חלבונים, החוקרים בדקו מהם החלבונים שמופרשים כשתאי מערכת החיסון מסוג מיקרוגליה באים במגע עם תאים סרטניים מסוג גליובלסטומה ומצאו שישה חלבונים שבאו לידי ביטוי יתר. בשלב הבא, פרופ' סצ'י-פאינרו וצוותה עיכבו כל אחד מהחלבונים כדי לנסות ולבודד את החלבון האחד שמאפשר לגידול הסרטני "לשעבד" את מערכת החיסון של המוח למטרותיו ולהתפשט. בדרך הזו, מצאו החוקרים כי חלבון בשם SELP הוא שמשבש את תפקודה של המערכת החיסונית ומאיץ את הגידולים מסוג גליובלסטומה.

"מדובר בחלבון מוכר, שמסייע לתאים – בעיקר לתאי דם לבנים ולתאי אנדותל המרכיבים את כלי הדם – לנוע בתוך הגוף", מסבירה פרופ' סצ'י-פאינרו. "המפגש בין תאי הגליובלסטומה לתאי המיקרוגליה גורם להם לבטא את חלבון ה-SELP בכמויות משמעותיות. במחקר הצלחנו להראות שה-SELP המוגבר מסייע לתאי הסרטן לנדוד וכן לחדור לתוך רקמת המוח".

לאחר שהחוקרים עיכבו את ה-SELP על דגימות הגידולים מהחולים, הם הבחינו שהגידולים מפסיקים להתחלק, מפסיקים לנוע ומפסיקים להיות פולשניים. אותן התוצאות החוקרים השיגו גם בגידולים בחיות מודל וגם במודלים תלת מימדיים. בהמשך בוצעה גם אנליזת ריצוף רנ"א ברמת התא הבודד, בשיתוף פעולה עם המעבדה של ד"ר אסף מדי מהמחלקה לפתולוגיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב, וגם שם זוהתה ירידה בתכונות הסרטניות של התאים והפעלה של מערכת החיסון כנגד התפשטות הגידול במקרים בהם ה-SELP הושתק והקשר בין המיקרוגליה לתאי הגליובלסטומה שובש, מה שהוביל לעיכוב התקדמות הסרטן במוח.

פרופ' סצ'י-פאינרו מדגישה שלמחקר החדש עשויות להיות השלכות טיפוליות מצילות חיים. לדבריה, בצירוף מקרים, בימים אלה נערך ניסוי קליני בשלב שני לעיכוב SELP למטרה אחרת לגמרי, לטיפול בכאב באנמיה חרמשית. היא מקווה כי כיוון שהוכח שהטיפול המעכב את ה-SELP בטוח לשימוש בבני אדם, הוא יסלול את הדרך לאישור מהיר יחסית של ניסוי קליני להתוויה מחדש של הטיפול לגליובלסטומה.

"לצערי, חולי גליובלסטומה זקוקים לטיפולים חדשים באופן מידי. הטיפול שלנו יכול להוות את התפנית הנחוצה כל כך במלחמה בסרטן המייאש מכולם".

המחקר החדש מומן על ידי הקרן לחקר הסרטן בישראל (ICRF), מועצת המחקר האירופית (ERC), קרן קאהן, האגודה למלחמה בסרטן והקרן הלאומית למדע.

נושאים קשורים:  גליובלסטומה,  מחלות סרטן,  מחקר ישראלי,  אוניברסיטת תל אביב,  פרופ' רונית סצ'י-פאינרו
תגובות

תבורכו

16.04.2021, 16:48

הלוואי ותצליחו

02.05.2021, 20:07

כל הכבוד!

02.05.2021, 20:56

הלוואי, לו יהי.

03.05.2021, 09:36

הגילוי כבר לא יעזור לבעלי האהוב. הלוואי ויעזור לאחרים. סוג קטלני ואכזרי ביותר.