מחקר שפורסם בכתב העת The Prostate נערך במטרה לבחון האם חולים קשישים עם סרטן הערמונית מטופלים יתר על המדיה. לצורך כך בדקו החוקרים את שיעורי התמותה הספציפיים לסרטן (CSM) ושיעורי התמותה מסיבות אחרות (OCM) בקרב חולים קשישים עם סרטן הערמונית שקיבלו טיפול משולב של ניתוח רדיקלי לכריתת הערמונית יחד עם הקרנות (EBRT) לעומת חולים שעברו ניתוח ללא הקרנות.
עוד בעניין דומה
לצורך כך העריכו החוקרים את ההיארעות המצטברת של OCM ו-CSM בקרב חולים (בגילאי 70-79, 70-74 ו-75-79 שנים) שנותחו ועברו EBRT או עברו ניתוח בלבד. הערכת ההיארעות נעשתה לאחר התאמה על פי ציוני הנטייה של שלב (stage) ה-cT, שלב ה-cN, האנטיגן סגולי של הערמונית, הגיל ומדד הגליסון לאחר הביופסיה. כמו כן ביצע ניתוח באמצעות מודלים רבי-משתנים של competing risks regression בהם נלקחו בחשבון המצב הסוציו-אקונומי וציון מדד הגליסון הפתולוגי.
במחקר נכללו 18,126 חולים בגילאי 70-79 שנים, מתוכם 2,520 (13.9%) עברו ניתוח וטופלו באמצעות קרינה לעומת 15,606 (86.1%) שעברו ניתוח בלבד.
לאחר התאמה לפי ציון הנטייה, שיעור ה-OCM ל-10 שנים עמד על 27.9% בקרב המטופלים שעברו ניתוח והקרנות, לעומת 20.3% בקרב המטופלים שעברו ניתוח בלבד (p <0.001), כך שיחס הסיכונים (HR) הרב משתני שחושב עמד על 1.4 (p <0.001). יתר על כן, שיעור ה-CSM ל-10 שנים היה 13.4% בקרב המטופלים שעברו גם הקרנות, לעומת 5.5% בקרב המטופלים שנותחו בלבד.
בניתוח תתי-קבוצות שבחן בנפרד חולים בני 70-74 ו-75-79, שיעור ה-OCM ל-10 שנים עמד על 22.8% קבוצת הטיפול המשולב לעומת 16.2% בקבוצת הניתוח בגילאי 70-74, ו-39.5% לעומת 24.0% בגילאי 75-79 (עבור כולם p <0.001) .
לסיכום, חולים קשישים שטופלו באמצעות ניתוח והקרנות היו בעלי שיעורים גבוהים באופן מדאיג של תמותה מסיבות שאינן סרטן. השיעורים הגבוהים מהצפוי מעמידים בסימן שאלה את הצורך בטיפול משולב בחולים קשישים עם סרטן הערמונית, ומצביעים על הצורך בבחירה טובה יותר של מטופלים המועמדים לטיפול משולב.
מקור:
Wenzel, M et al. The Prostate. 2021 Aug;81(11):728-735.doi: 10.1002/pros.24169.