חדשות

מחלימים מסרטן בילדות בסיכון לפגיעה בתפקוד נוירוקוגניטיבי

מחקר חדש מצא כי מחלימים מסרטן בילדותם נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מתסמונת שבריריות, המעלה את הסיכון לירידה בתפקוד הנוירוקוגניטיבי הקשור לדמנציה ולאלצהיימר

מחלימים מסרטן בילדות חוו ירידות משמעותיות יותר בזיכרון, בקשב, במהירות העיבוד ובפונקציות אחרות. אילוסטרציה

מחקר חדש מצא קשר בין תסמונת שבריריות לאחר טיפולים נגד סרטן לבין ירידה בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי אצל בוגרים צעירים שהחלימו מסרטן ילדים. המחקר נערך על ידי חוקרים מבית החולים סיינט ג'וד בממפיס, טנסי ופורסם לאחרונה בכתב העת Journal of Clinical Oncology. תסמונת שבריריות או תשישות  (frailty) מתבטאת בין היתר באובדן משקל, עייפות, וירידה במהירות הליכה,  והיא לרוב מופיעה אצל קשישים, אך 8% מהבוגרים הצעירים שחלו בסרטן בילדותם מציגים תסמינים של שבריריות.

מטרת המחקר היתה לקבוע אם הפנוטיפ השברירי חוזה ירידה נוירו-קוגניטיבית בעתיד בקרב מבוגרים צעירים שהחלימו מסרטן בילדותם. המחקר הראה שאנשים שעברו טיפולים לסרטן בילדות סובלים מתסמונת שבריריות אשר עלולה לגרום לירידה מוקדמת בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי הקשורה בדרך כלל לדמנציה ולמחלת אלצהיימר, בעודם בוגרים צעירים.

ליקוי נוירו-קוגניטיבי הקשור לסרטן קיים אצל עד 35% מהניצולים מסרטן בילדות. זה יכול להשפיע על כל היבטי חייהם, כולל תפקודם הגופני ופעילותם היומיומית. במחקר שנמשך חמש שנים החוקרים גילו כי מחלימים מסרטן שסבלו משבריריות הקשורה לטיפולים חוו ירידות משמעותיות יותר בזיכרון, בקשב, במהירות העיבוד ובפונקציות אחרות, בהשוואה למחלימים שלא חוו תסמיני שבריריות.

ידוע שטיפולי הכימותרפיה האינטנסיביים שהמחלימים הבוגרים הצעירים קיבלו בילדותם גורמים לבעיות בריאותיות בהמשך החיים, ושבריריות היא אחת מהן. המחקר הסתמך על נתונים שהתקבלו ממחקר שנערך בבית החולים, בו מחלימים מסרטן ילדות חזרו לבית החולים לבדיקות תקופתיות במהלך חייהם הבוגרים. עד היום השתתפו במחקר יותר מ-4,300 מחלימים ו-580 אנשים שהיוו את קבוצת הביקורת. כולם עברו בדיקות בריאות מקיפות, כולל בדיקות לב, פוריות, ובדיקות תפקוד נוירו-קוגניטיבי ופסיכו-סוציאלי.

במחקר השתתפו מחלימי סרטן בילדות בין הגילאים 8-45, שעברו לפחות עשר שנים מאז שאובחנו כחולי סרטן. הם עברו בדיקות קליניות כדי לאבחן שבריריות (הציגו לפחות שניים מהתסמינים הבאים: הידלדלות שרירים, חולשת שרירים, הוצאה נמוכה של אנרגיה, מהירות הליכה איטית ותשישות). הם עברו הערכה נוירו-פסיכולוגית בתחילת המחקר וכעבור חמש שנים והשלימו הערכות נוירו-פסיכולוגיות בעת ההרשמה (ינואר 2008 עד יוני 2013) וכעבור חמש שנים.

נערכה רגרסיה ליניארית להשוואת ההסתברות לירידה נוירו-קוגנטיבית אצל מחלימים עם תסמונת שבריריות לעומת מחלימים ללא תסמונת שבריריות, עם תיקון לגיל האבחון, מין, גזע, האם הטיפול נגד הסרטן היה מכוון למערכת העצבים המרכזית (הקרנה לגולגולת, כימותרפיה לתוך נוזל השדרה, ונוירוכירורגיה) והערכה נוירו-קוגניטיבית התחלתית.

הגיל הממוצע של המחלימים היה 30, והזמן הממוצע שחלף מאז האבחון הראשוני היה 20 שנה. 18% מהנבדקים היו במצב של פרה-שבריריות ו-6% במצב של שבריריות. המחלימים שהיו במצב של שבריריות חוו ירידה בזיכרון המילולי לטווח קצר, במהירות העיבוד הויזואלית-מוטורית, ובגמישות הקוגניטיבית לעומת המחלימים שלא היו במצב של שברירות. מחלימים פרה-שבריריים ושבריריים חוו ירידות גדולות יותר ביכולת להתרכז לעומת מחלימים לא שבריריים.

המחקר מצביע על כך שיש לתת תשומת לב לפנוטיפ ההזדקנות המואץ בקרב מחלימי סרטן צעירים כדי לסייע לרופאים לזהות את מחלימי הסרטן שנמצאים בסיכון גבוה לירידה בתפקוד הנוירו-קוגניטיבי.

המחקר הראה שמחלימים מסרטן בילדותם נמצאים בסיכון מוגבר לסבול מתסמונת שבריריות, וכיוון שתסמונת זו גורמת לבעיות נוירו-קוגניטיביות ולבעיות בריאותיות נוספות, חשוב להתייחס לתסמונת זו, לזהות גורמי סיכון באוכלוסיה זו ולספק להם התערבויות טיפוליות בזמן.

נושאים קשורים:  מחלימים מסרטן,  ליקוי נוירו-קוגניטיבי,  חדשות,  מחקרים,  אלצהיימר,  דמנציה
תגובות