האם צביעה של p53 מסייעת להבחין בין מזותליומה לפרוליפרציה שפירה?

כבר לפני זמן רב הוצע להשתמש באימונוהיסטוכימיה של החלבון p53 לצורך הבחנה בין פרוליפרציה מזותליאלית שפירה מפרוליפרציה ממאירה. מהספרות הקודמת עולה כי כל תוצאה חיובית, ללא קשר לדרגתה, תומכת באבחנה של מזותליומה.

עם זאת, במהלך שימוש בפלטפורמות אימונוהיסטוכימיה מודרניות במערכות איברים שונות ובעיקר בגידולים גינקולוגיים, התברר שצביעת p53 יכולה לייצג חלבון מזן הבר (WT), ורק דפוסי צביעה ספציפיים (היעדר, ביטוי יתר או ביטוי ציטופלזמטי) מעידים על מוטציית TP53.

במחקר שפורסם בכתב העת Modern Pathology, יישמו החוקרים את העקרונות הללו על שני מערכי רקמה (tissue microarrays) המכילים 94 דגימות של מזותליומה ו-66 דגימות של פרוליפרציה מזותליאלית תגובתית.

החוקרים זיהו צביעה חריגה ב-7/65 (11%) מזותליומות אפיתליואידיות (ארבעה דפוסי "היעדר" ושלושה דפוסי "ביטוי יתר") וכך גם ב-5/29 (17%) מזותליומות סרקומטואידיות (דפוס של "ביטוי יתר" בכולם).

החוקרים ריצפו את הגן TP53 (אקסונים 2-11) בחמישה מהמקרים האפיתליואידים ובשלושה סרקומאטואידים עם צביעה חריגה, ובנוסף ריצפו 12 מזותילומות אפיתליואידיות ושמונה סרקומטואידיות עם צביעה של זן הבר.

בכל שלושת מקרי הגידול הסרקומאטואידי עם הצביעה חריגה זוהתה מוטציית TP53, וכן בשלושה מקרים אפיתליואידים. בשניים מהמקרים האפיתליואידים לא זוהתה מוטציה, ככל הנראה בגלל מחיקות גדולות שלא זוהו בבדיקה.

לעומת זאת, באף אחת מ-20 המזותליומות עם צביעת זן הבר לא זוהתה מוטציית TP53.

ממצאים אלה הובילו את החוקרים למסקנה שדפוסי צביעה של היעדר או ביטוי יתר של p53 יכולים לשמש כסמן המסייע להבדיל בין פרוליפרציה מזותליאלית שפירה לפרוליפרציה ממאירה. הרגישות של צביעת p53 כשלעצמה היא נמוכה, אך התוספת של p53 לצביעת BAP1/MTAP שביצעו החוקרים, הביאה לעלייה ברגישות מ-72 ל-81% עבור מזותילומות אפיתלואידיות ו-38 עד 50% עבור מזותליומות סרקומטואידיות.

מקור:

Naso, JR et al. Modern Pathology. 2022 Jan;35(1):77-81. doi: 10.1038/s41379-021-00920-9