שליחת גרורות מתרחשת ברוב המקרים של אדנוקרצינומה דוקטלית של הלבלב (pancreatic ductal adenocarcinoma - PDAC) כבר באבחנה או לאחר כריתת הגידול. במטופלים עם גרורות לכבד או לריאות, הפרוגנוזה שונה בצורה משמעותית. במאמר שפורסם בכתב העת Journal of Hematology & Oncology החוקרים ניסו להבין איך פיברוסלטים הקשורים לסרטן (cancer-associated fibroblasts – CAFs) משתתפים בהתפתחות של גרורות באיברים ספציפיים.
עוד בעניין דומה
במהלך הניסוי, תאים מגידול מסוג PDAC עם פוטנציאל לגרורות בכבד ובריאות בהתאמה, בעכברים עם מוטציה ב-Kras או p53י(KPC - conditional knock-in) הורחפו בתרבית עם CAFs תואמים או תאי גזע מזנכימליים מעכברים. לאחר מכן ה-CAFs בודדו מהגרורות ועברו מתילציה של הדנ"א וריצוף טרנסקריפטומי שלם של הרנ"א.
תוצאות הניסוי הראו כי היכולת של תאי גידול ה-PDAC בעכבר לפתח גרורות ספציפית בכבד או בריאות הודגמה במודלים אורתוטופיים. תאי הגידול שהיו בעלי פוטנציאל שליחת גרורות לכבד גרמו למתילציה של גנים במטבוליזם כולל NQO1 ו-ALDH1a3 ולאחר מכן הייתה הפחתה בביטוי של רנ"א שליח של קבוצה גדולה יותר של גנים הקשורים למטבולים ב-CAFs. תהליך זה לא נראה בתאי הגידול בעלי הפוטנציאל לשליחת גרורות לריאה. מתילציית דנ"א והפחתה בביטוי של גנים הקשורים למטבוליזם ב-CAFs של גרורות לכבד, אך לא באלו של הגרורות בריאות, ככל הנראה מווסתים באמצעות מתילטרנספרזאות של דנ"א. תאי גידול הקשורים לגרורות פוטנציאליות בכבד גרמו לייצור CAF דלקתי (iCAF). גם תהליך זה לא נראה בתאי גידול הקשורים לגרורות פוטנציאליות בריאות. CAFs מגרורות בכבד הדגימו פנוטיפ הומוגני יותר של iCAF בעוד ש-CAFs מגרורות בריאות שמרו על הטרוגניות.
מסקנת החוקרים הייתה כי תאי PDAC עם פוטנציאל לגרורות באיברים ספציפיים הם בעלי יכולות שונות לשפעול מתילציה של גנים הקשורים למטבוליזם ב-CAFs ושינוי הפנוטיפים של CAF מה שגורם לרמות שונות של הטרוגניות ב-CAFs באתרי גרורות שונים.
מקור: