עבור טיפול בחולה אונקולוגי הנדרש להקרנות מעבירה קופת החולים (בטופס 17) לבית החולים שבו מתבצע הטיפול סכום שעשוי להגיע עד ל-150 אלף שקל, רק עבור ההקרנות. בממוצע מכניס מטופל כזה לבית החולים 60 אלף שקל ובקופת בית החולים יישארו, לאחר ניכוי הוצאות, 30 אלף שקל. כלומר, מדובר בהכנסה שנתית של חצי מיליארד שקלים בשנה רק מטיפולי הקרנות ב-20 אלף חולים אונקולוגים.
עוד בעניין דומה
אין זה פלא, אם כן, שבתי החולים השונים מנהלים כיום תחרות על ליבם של החולים כדי שיטופלו אצלם ומציעים שימוש במערכות חדישות כמו מאיץ קווי, הגם שיש מחלוקת לגביהן. באסותא רמת החיל למשל, בית חולים פרטי, מציעים למטופל בהקרנות תנאים פיזיים שאופייניים לרפואה פרטית. כך דיווח אמש (ב') יואב אבן בערוץ 12.
בטיפולי הקרנות לחולי סרטן משגרים אנרגיה באמצעות קרני רנטגן, פרוטונים או חלקיקים אחרים לתוך האיבר שבו נמצא הגידול הסרטני. הטיפול נמשך בדרך כלל דקות ספורות, המטופל לא מרגיש דבר אבל הקרינה שעוברת דרכו פוגעת ב-DNA של התאים הסרטניים. מכשיר ההקרנות מאיץ קווי פוגע ב-DNA של התאים הממאירים. טיפולי הקרנות בישראל באמצעות מכשיר זה ניתנים כיום בתשעה בתי חולים: בילינסון, איכילוב, אסותא רמת החיל, שיבא, הדסה עין כרם, זיו, רמב"ם, סורוקה ובאסותא-אשדוד. מחירו של מאיץ קווי יכול להגיע לעשרה מיליון דולר.
יש מומחים הטוענים כי למאיץ הקווי יתרון בטיפול בחלק מהגידולים – בלבלב, בכבד ובבלוטת הערמונית, כיוון שמשולבת בו מערכת MRI. עם זאת, לפי הדיווח, התועלת בו עדיין לא ברורה, להפעלתו נדרש צוות רפואי גדול יותר ולעתים הקרינה שהוא מפיק חלשה יותר.
הצד השני של המטבע: מחלקות שיקום גריאטריות עומדות מיותמות
בדיווח גם הובא "הצד השני" של המצב, כאשר הדוגמה הבולטת היא בית החולים השיקומי-גריאטרי הרצוג בירושלים. הוא השקיע בארבע מחלקות שיקום חדישות, מאובזרות היטב ובסטנדרט גבוה אבל הן עומדות ריקות רק משום שלבית החולים לא כדאי להפעילן. הסיבה: תעריף האשפוז השיקומי הוא הפסדי, כפי שטוען מנהל "הרצוג", ד"ר קובי חביב. תעריף משרד הבריאות ליום אשפוז במחלקה לאשפוז גריאטרי - 1,297 שקל, בעוד העלות הריאלית עומדת על 1,800-1,600 שקל. לפיכך, כל מחלקה מפסידה חמישה מיליון שקל בשנה, ולכן עתה מחלקות אלו סגורות.
בתגובה לדיווח אמש בערוץ 12, אומר היום ד"ר חביב: "ארבע מחלקות השיקום והסיעוד המורכב, הסגורות במרכז הרפואי, אשר נחשפו בכתבה בחדשות 12, הן אירוע המטיל כתם כבד על ממשלות ישראל לדורותיהן. את 134 מיטות האשפוז החדשות, במחלקות חדשות אלו, שמאובזרות ברמה גבוהה, אשר אין לה אח ורע בארץ בשיקום ובסיעוד המורכב, הקמנו לבד, בלי עזרת מדינה. לאורך השנים אספנו, במאמץ ניכר, תרומות מהעולם.
"מתוך תפיסה ערכית, ששמה את החולה הקשיש במרכז ומתוך רצון להבטיח רצף טיפולי, אנחנו מפעילים, בכל זאת, בתעריפים הפסדיים שתי מחלקות שיקום ובהן 52 מיטות. לדאבוננו, יש למעלה מ-100 חולים, בעיקר ממרחב ירושלים, הממתינים בתור כדי להתאשפז במחלקות אלו. מדובר בחולים, רובם קשישים, הנתקעים שבועות ארוכים במחלקות הפנימיות בבתי החולים הירושלמיים וזקוקים לטיפול מותאם בתחומי השיקום והסיעוד המורכב. שברון הלב הוא שאיננו מסוגלים כבית חולים ציבורי להפעיל בלי סוף מחלקות בתעריפים לא הגיוניים, כי ככה הוחלט באוצר".
לדברי ד"ר חביב, "מדובר בהפסד של בין שלושה לחמישה מיליון שקל לשנה על כל מחלקה כזו שעובדת. לא צריך להיות פרופ' למתמטיקה כדי להבין שתקצר דרכנו עד לפשיטת רגל ולסגירת שערי בית החולים, אם נקבל החלטה הומנית, שכל כך מתבקשת, לפתוח את כלל המחלקות. תעריפי האשפוז במדינת ישראל בתחומי הגריאטריה והשיקום לא ריאליים. הם מבטאים זלזול של המדינה בקשישיה.
"איך הפכנו לחברה שבה צריך מזל, כמעט כמו זכייה בלוטו, כדי לחלות במחלות מסוימות, ולא באחרות? איך הפכנו למדינה, שמתעדפת חולים כאלה על אחרים באמצעות פערי ענק בתעריפי האשפוז?", שואל ד"ר חביב וקורא לממשלת ישראל "להתאים את התעריפים למציאות, כדי שנוכל לפתוח את המחלקות הסגורות אצלנו ולפתור את המצוקה האדירה של חוסר קיצוני במיטות אשפוז בשיקום ובגריאטריה".