סקירה

בחילות והקאות מכימותרפיה – CINV – ניהול גורמי הסיכון

בחילות והקאות היו תמיד גורם מרתיע בתחום הטיפול בסרטן. כלים חדשים מאפשרים לסווג כל מטופל לרמות שונות ומותאמות אישית של סיכון – וכך לדייק את הטיפול התומך בו

טיפול כימותרפי (צילום: אילוסטרציה)

מאת ד"ר אזקיל פלכטר, מומחה באונקולוגיה קלינית, רופא בכיר במרכז האונקולוגי ע"ש פישמן בבי"ח רמב"ם בחיפה. בוגר הפקולטה לרפואה של אוניברסיטת בואנוס איירס, ארגנטינה. השתלם בטיפול פליאטיבי ב-Calvary Hospital, Bronx, NY. השתתף במגוון מחקרים קליניים באונקולוגיה, כולל בניהול וטיפול בכאב בחולה הסרטן. זוכה פרס איסה שיפטר למצוינות אונקולוגית. חבר ב-ISCORT,יASCO,יESMO,י NCHPP,יAROME,יMASCC ו-SECPAL.

בחילות והקאות כתוצאה מכימותרפיה היו ונותרו שתיים מתופעות הלוואי המפחידות ביותר של הטיפול הכימי בסרטן. אם לפני 40 שנה זו הייתה גזירת גורל שהמטופל צריך היה להשלים איתה – ברבות השנים נרשמו התקדמויות משמעותיות בתחום, עם בשורות לחולים.

בנוסף לפיתוח דור חדש ויעיל יותר של תרופות, כיום ישנם קווים מנחים של ASCO,יNCCN ו-ESMO – המסווגים את המטופלים לרמות שונות של סיכון, על פי פרמטרים קליניים ופרמקולוגיים.

סיווג זה יכול לאפשר לאונקולוג המלווה ולרופאים המטפלים לדעת מראש מי נמצא בסיכון יתר לבחילות ולהקאות – וכך להתאים לו אישית טיפול מתאים. בנוסף, מחקרים חדשים ומקיפים הצליחו לדייק עוד את רמות הסיכון האישיות של כל מטופל.

באופן רשמי אנחנו עדיין מדברים על CINV (כלומר: Chemotherapy-Induced Nausea and Vomiting, בחילות והקאות שהן תוצאה של כימותרפיה), אבל באונקולוגיה של היום מדובר גם על בחילות והקאות גם כתוצאה מטיפולים אנטי-סרטניים אחרים, כמו הקרנות ואימונותרפיה.

חשיבות ההתייחסות ל-CINV גבוהה, שכן מלבד הפגיעה החמורה באיכות החיים, הבחילות וההקאות עלולות לגרום להתייבשות, חוסר איזון מטבולי, ירידה ביכולת הטיפול העצמי, תת תזונה (עד כדי אנורקסיה), ירידה במצב התפקודי והמנטלי, קושי בריפוי פצעים, קרעים בוושט וירידה ב-compliance עד כדי הפסקת הטיפול.

סוגי בחילות/הקאות

(לחץ/י על התמונה להגדלה)

חישוב גורמי הסיכון ל-CINV

המלצות NCCN,יASCO ו-MASCC/ESMO לטיפול מונע הקאות, סיווגו את הסיכון לפי סוג התרופה, המינון ודרך הניהול (16, 17, 18).

התייחסות מעמיקה יותר לגורמי הסיכון הספציפיים הקשורים למטופל עצמו, ניתן למצוא במחקר Practice שנערך בסין, סינגפור, דרום קוריאה וטייוואן בהשתתפות 881 חולים. במחקר פותחה נומוגרמה לפי משתנים דמוגרפיים וקליניים.

בנוסף, במטה-אנליזה שכללה 49 מאמרים, נותחו 21,569 רישומי מטופלים כדי לאתר את גורמי הסיכון הקשורים למטופל (20). אלו עיקרי הממצאים:

(לחץ/י על התמונה להגדלה)

חולים מבוגרים ו-CINV

אונקולוגיה גריאטרית מוגדרת בדרך כלל כסרטן אצל אנשים בני 70 ומעלה (29). עם זאת, הגיל הכרונולוגי פחות חשוב מהגיל הביולוגי, מכיוון שאנשים מבוגרים שונים באופן משמעותי מבחינת היכולת הפיזיולוגית והפסיכולוגית הקשורה לגיל. לכן, יש חובה לבצע הערכה פרטנית של התאמה לטיפול, ולא הערכה המבוססת על גיל כרונולוגי בלבד (30).

מטופלים מבוגרים מעלים בפני הרופאים אתגרים של ניהול מצבים מורכבים בו זמנית הדורשים ידע ומיומנויות. מספר מחקרים מראים שלמטופלים מבוגרים יש סיכון נמוך יותר ל-CINV מאשר לחולים צעירים יותר (31, 32).

ב-21 מחקרים מרכזיים, לאחר שיווק של אנטגוניסטים לקולטני 5-HT3 ואנטגוניסטים לקולטן NK1, הגיל החציוני הוא < 60 שנים. לכן, ייתכן שחלק מהחולים המבוגרים טופלו יתר על המידה בתרופות נוגדות הקאה (33).

דלקת במערכת העיכול ב-CINV

לחולים העוברים כימותרפיה יש שכיחות גבוהה של תגובה דלקתית חמורה  ברירית מערכת העיכול (GI), שעלולה אף להוביל  להפסקת הטיפול הכימותרפי. ידוע כי HT-5 וחומר P הם מתווכים קריטיים בדלקת במערכת העיכול ו- I CINV על ידי קשירה לקולטנים המתאימים להם (34). בהקשר זה, הפרוטוקול האנטי-הקאתי הסטנדרטי של CINV המומלץ בהנחיות הבינלאומיות כולל קורטיקוסטרואידים בשילוב עם אנטגוניסטים לקולטן 5-HT3 ואנטגוניסטים לקולטן נוירוקינין-1 (35).

נושאים קשורים:  סקירה,  CINV,  בחילות,  הכל על CINV