מטרת מחקר זה הייתה להשוות את היעילות האבחנתית של ביופסיית מחט של גידול ריאתי דרך דופן בית החזה מוכוון CTי(Computed Tomography) בסיוע של PET/CTי(Positron Emitting Tomography) בהשוואה לשיטת דגימה שגרתית מוכוונת CT בלבד.
עוד בעניין דומה
458 נבדקים עם נגע חשוד בריאה הופנו לביצוע ביופסיה מוכוונת CT; מהם 227 עברו ביופסיה בסיוע PET/CT ו-231 נבדקים עברו ביופסיה מכוונת CT בלבד. החוקרים השוו את המאפיינים הקליניים והתשואה האבחנתית בין הקבוצות. בנוסף, החוקרים ביצעו ניתוח לפי תת-קבוצות על מנת להשוות את שיעורי ההצלחה והכשלון האבחנתיים.
תוצאות המחקר הדגימו הבדל משמעותי בין הקבוצות מבחינת רגישות הבדיקה ודיוק אבחנתי (p=0.035, p=0.048). בקבוצת הנבדקים שעברו ביופסיה בסיוע PET/CT, רגישות הבדיקה עמדה על 95.7% ושיעורי הדיוק האבחנתי עמדו על 96.3%, לעומת זאת בקבוצת הנבדקים שעברו ביופסיה מוכוונת CT השיעורים עמדו על 90.1% ו-91.9%, בהתאמה. כאשר נלקחו בחשבון מקרים לא אבחנתיים, שיעורי ההצלחה האבחנתיים עלו באופן משמעותי יותר בקבוצת PET/CT (93% לעומת 83.1%; p=0.001). בניתוח לפי תתי-קבוצות נמצא כי קבוצת PET/CT הדגימו עדיפות משמעותית בזיהוי נגעים גדולים מ-3 ס"מ (יחס סיכויים של 4.81, רווח בר-סמך של 95%, 2.03-11.36), ואילו עבור נגעים קטנים מ-3 ס"מ נצפתה עדיפות מתונה בלבד (יחס סיכויים של 1.09, רווח בר-סמך של 95%, 0.42-2.81). נצפה שינוי קשר משמעותי עבור נגעים גדולים בקבוצת הנבדקים שעברו ביופסיה בסיוע PET/CTי(p interaction=0.023).
מסקנת החוקרים הייתה כי שימוש בהדמיית 18F-FDG-PET/CTי(18-Ffluorodeoxyglucose) משפרת את היעילות האבחנתית של ביופסיית מחט מוכוונת CT של נגעים ריאתיים בגישה דרך דופן בית החזה. התועלת המצטברת תלויה בגודל הנגע, כאשר תוספת של PET/CT מועילה יותר עבור נטילת דגימה מנגעים עם קוטר מעל 3 ס"מ.
מקור: