רופא ישראלי בכיר מבקר את עמיתיו בחו"ל במאמר בכתב עת בינלאומי

מאמר דעה בנושא "השפעת מלחמת ישראל-חמאס על טיפול ומחקר באלרגיה ואימונולוגיה בישראל", מאת פרופ' אלון הרשקו מבית החולים הדסה, חבר הנהלת האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, פורסם בתחילת השבוע (א') בכתב העת האמריקאי הבינלאומי Annals of Allergy Asthma & Immunology, שלו חשיפה נרחבת בקרב רופאים וחוקרים מרחבי העולם.

פרסום מאמרי דעה של רופאים ישראלים במגזינים מקצועיים בעולם אינו אירוע שבשגרה, קל וחומר בימי המלחמה הנוכחית. פרופ' הרשקו מציין במאמרו כי מערכת הבריאות הישראלית נפגעה מאוד מאז שבעה באוקטובר, עקב מחסור כוח אדם וריבוי נפגעים, גם בצד הטיפול הרפואי השוטף באוכלוסיה.

במאמרו כותב פרופ' הרשקו כי מוקדם עדיין לקבוע את השפעת המלחמה על מצב החולי הכללי בישראל, אם כי מתחילות להתגלות השלכות תופעת הפוסט טראומה על המצב הפיזי והנפשי של האוכלוסיה, וברור כי לשחיקה ולמתחים הרגשיים תהיינה השלכות רוחב חמורות, לרבות בתחום החמרת מחלות של מערכת החיסון.

בפתח המאמר מתואר כיצד פלשו לדרום ישראל מחבלים מארגון הטרור חמאס, טבחו ביותר מ-1,400 בני אדם, לקחו 240 בני ערובה וביצעו פשעים חמורים, כמו: עינויי אזרחים, אלימות מינית ושריפת בני אדם חיים. האירועים הקשים הובילו למלחמה בקנה מידה מלא ולהתלקחות צבאית גם בצפון מדינת ישראל, באזור הגליל ודרום לבנון. "זוהי טרגדיה נוראה", הוא כותב, "שעלולה להימשך עוד זמן רב וטראומה קשה לאוכלוסיות רחבות".

פרופ' הרשקו מספר כיצד גם הקהילה הקשורה לתחום האלרגיה והאימונולוגיה הקלינית בישראל נפגעה, היקף הניסויים הקליניים צנח במהירות, פעילויות מעבדה פחתו מאוד, חוקרים צעירים גויסו לשירות מילואים בצבא, הפעילות האקדמית נפגעה גם היא, במיוחד בדרום ישראל, סמוך לגבול לעזה, היות וסטודנטים לרפואה, אנשי צוות רפואי ואנשי סגל באקדמיה, נהרגו או נחטפו במתקפת הטרור בשבעה באוקטובר.

עוד מתואר במאמר כיצד נאלצו מוסדות האקדמיה לדחות את פתיחת שנת הלימודים האקדמית ורבים מהחוקרים והרופאים הפוסט-דוקטורנטיים מיהרו לעזוב את ישראל, בין היתר משום שמבין בני הערובה, שהובלו לעזה, היו לא מעט בעלי אזרחות זרה, עובדה שפגעה בבטחון הזרים ששהו בארץ עם תחילת המלחמה.

בעיית העקורים בישראל

המאמר מתייחס גם לבעיית העקורים הישראלים: 130,000 תושבים בארץ שנעקרו מבתיהם - בדרום המדינה ובצפון, והעובדה שהפינוי שלהם מבתיהם מהווה אתגר איך להמשיך ולספק להם מענה רפואי רציף, מתמשך והכרחי.

פרופ' הרשקו מתאר את ההתגייסות בהתנדבות של חברי האיגוד הישראלי לאלרגיה ואימונולוגיה קלינית, שפתחו מרפאות ניידות באזורים אליהם פונו תושבים וסיפקו שירותי רפואה בסיסיים של ימי שגרה, כמו ייעוץ אלרגולוגי, בדיקות תגר, מרשמי תרופות ומעקב רפואי שוטף אחר.

פרט מענין אחר שמוזכר במאמר הוא העובדה שהכנס השנתי של האיגוד נערך בחודש דצמבר 2023 במרכז תל אביב, בעת מתקפת רקטות של חמאס על תל אביב.

הפסקת טיפול רפואי בבתיה"ח בישראל למטופלים מעזה

נושא אחר שמתאר הרשקו במאמר הוא העבודה המשותפת והמקצועית במערכת הבריאות הישראלית של יהודים וערבים. כך הוא מתאר: "היחידה שלנו לאלרגיה ואימונולגיה קלינית בביה"ח הדסה משרתת את תושבי ירושלים, עם אוכלוסיה שבה שני שליש יהודים ושליש ערבים. בעבודה משותפת המבוססת על אתיקה רפואית, סולידריות וכבוד הדדי, אנחנו בצוות - יהודים וערבים, נוצרים ומוסלמים - משתפים פעולה ומטפלים בהרמוניה בכל סוגי המטופלים. עם זאת, אחת התוצאות המצערות של המלחמה היא הפסקת השירותים הרפואיים שניתנו בבית החולים אצלנו ובבתי חולים אחרים למטופלים מרצועת עזה".

עד המלחמה, מתאר פרופ' הרשקו, ניתנו היתרי כניסה לישראל לתושבים מעזה שנזקקו לטיפול רפואי. הוא מסביר כי שיעור גבוה של נישואי קרובים במזרח התיכון מביא לתחלואה גבוהה בעזה, וכי בתיה"ח הישראליים טיפלו מדי שנה במאות ילדים פלסטינים מהרצועה.

עוד מוזכרת במאמר מצוינות רפואת האלרגיה והאימונוגיה הקלינית הישראלית ושיתופי הפעולה המדעיים הרפואיים עם גורמים בעולם לאורך השנים.

ביקורת על עולם הרפואה הבינלאומי

פרופ' הרשקו מודה על תמיכה ברופאים בישראל מצד עמיתים בחו"ל לאחר מתקפת השבעה באוקטובר, ויחד עם זאת מזכיר באכזבה כי במקרים מסוימים ארגוני רפואה ועמיתים נמנעו מהבעת תמיכה ברורה וגלויה בישראל, בתירוץ שהיא תישמע כהתבטאות פוליטית. הוא מציין ומבקר במאמר את התמיכה המזעזעת והדלה מדי שהתקבלה מקולגות בעולם הרפואה בעניין הדרישה להכניס מזרק אפיפן לנער צעיר, שנחטף לעזה וסובל מאלרגיה קשה לבוטנים (יגיל יעקב, שבינתיים שוחרר משבי החמאס).

כמו כן, הוא מביע כעס על כך שכלל החטופים מישראל, מגיל תשעה חודשים ועד 86 שנים, לא מקבלים בשבי טיפול רפואי בסיסי, לא מקבלים תרופות ואביזרים להם זקוקים, כמו משאפי אסתמה, ולא זוכים לביקורים של נציגי כל ארגון רפואי בינלאומי באשר הוא.

בסיום המאמר קורא פרופ' הרשקו לקהילה הרפואית בעולם להקפיד על קודים של אתיקה ומוסר, להיאבק בטרור ולשמר את האמונה באנושות.

(הערת המערכת: יש איסור של כתב העת להעלות את המאמר לאתרי אינטרנט בשנה הקרובה, ולכן לא מצורף לינק למקור)