יותר מרבע מהנשים בישראל מעולם לא עברו בדיקת שד לגילוי סרטן

לקראת חודש המודעות לסרטן השד, שני ארגונים מובילים בישראל מציגים נתונים על מודעות נשים לבדיקות ולגורמי סיכון למחלה. על פי הערכת האגודה למלחמה בסרטן, בשנת 2023 אובחנו כ-5,500 נשים עם סרטן השד וכ-1,100 נפטרו מהמחלה.

נתוני משרד הבריאות מצביעים על כך שסרטן השד אחראי לכשליש ממקרי הסרטן החדשים בכל שנה בכלל הנשים. זוהי המחלה הממאירה השכיחה ביותר בקרב נשים בכל קבוצות האוכלוסיה בישראל (ערביות, יהודיות ואחרות).

על פי נתוני המרכז הלאומי לבקרת מחלות במשרד הבריאות שפורסמו באוקטובר 2023, בשנת 2020 אובחנו 5,348 מקרים חדשים של סרטן השד: 4,696 (87.8%) עם גידול חודרני ו-652 (12.2%) עם גידול ממוקד. עיקר התחלואה הוא בנשים מעל גיל 50.

בכל שנה, שיעור הגברים המאובחנים עם סרטן השד מהווה כאחוז אחד מכלל האבחנות. בשנת 2020 אובחנו 53 גברים עם סרטן השד, רובם המכריע (91%) מעל גיל 50.

מסקר של עמותת אחת מתשע עולה כי כרבע מהנשים בישראל (26%) מעולם לא עברו בדיקת שד. ממחצית מהמשתתפות (53%) בסקר העידו שהן לא זכרו לקבוע תור לבדיקת שד. שיעור הנשים שלא זכרו לקבוע תור עולה ככל שהנשים צעירות יותר, כאשר בקרב נשים בגילאי 30-40 הוא עומד על 64%. מצב זה מחמיר בקרב נשים דתיות וחרדיות, כאשר רק 38% מהנשים הדתיות, 33% מהחרדיות ו-25% מהנשים שמגדירות את עצמן מסורתיות זכרו לקבוע תור ולבצע את הבדיקה.

עוד נמצא כי 59% מהנשים לא מודעות לכך שבמרבית המקרים אין קשר בין האבחנה לרקע משפחתי קודם או גנטי הקשור לסרטן השד. טל רוזין, מנכ"לית "אחת מתשע", ציינה כי בעמותה הופתעו משיעור הנשים שאינו מודע לכך שרוב מקרי סרטן השד מופיעים ללא כל היסטוריה משפחתית או רקע גנטי.

שתי הסיבות העיקריות לכך שנשים רבות לא קבעו השנה תור לאבחון מוקדם הן התפיסה (המוטעית) שהן צעירות מדי ולכן לא צריכות והיעדר זמן פנוי. 24% מהנשים ענו שלא קבעו תור מאחר שהן "עדיין צעירות" ו-18% מהן ענו שהן בעומס ואין להן זמן.

הפניה של רופא לבדיקה היא הסיבה העיקרית לקביעת תור: 19% מהנשים שהשתתפו בסקר קבעו תור בעקבות הפניה של הרופא שלהן. רק אצל 9% מהנשים הסיבה לקביעת התור היתה ההבנה שהן בגיל שבו צריך לבצע את הבדיקה ואצל 8% זה קרה בעקבות היסטוריה של סרטן שד במשפחה.

גם למלחמה היתה השפעה על מספר הנשים שקבעו תור ואף נבדקו בפועל: כ-10% מהן קבעו תור אך לא הגיעו אליו בעקבות המצב הבטחוני.

ביצוע הבדיקה ותדירותה תלויה בגיל ובמצב סוציואקונומי ואפילו במידת הדתיות כאשר תדירות הבדיקה בקרב נשים חילוניות גבוהה יותר: 38% מהן ענו שהן עושות בדיקה פעם בשנה, לעומת 26% מהנשים המסורתיות ו-29% בקרב החרדיות ו-31% מהדתיות.

בנוסף, הסבירות שאישה תעשה בדיקה עולה בקרב נשים ממעמד סוציואקונומי מעל הממוצע, כאשר 47% מהן אמרו שהן מתכוונות לעשות בדיקה השנה, לעומת 38% מהנשים עם הכנסה ממוצעת ו-33% עם הכנסה מתחת לממוצע.

כרבע מהנשים לא מודעות לגורמי סיכון למחלה

רוב גדול (74%) מהנשים מודעות לכך שישנם גורמי סיכון והן מכירות חלק ניכר מהם. עם זאת, כרבע מהנשים לא מודעות לגורמי סיכון למחלה. רוב הנשים (78%) ידעו שמחלתה של קרובת משפחה מדרגה ראשונה מעלה את הסיכון שלהן לחלות. מחציתן (55%) ידעו שגם מחלה של קרובת משפחה מדרגה שנייה מהווה גורם סיכון. גנטיקה, ובעיקר נשאות לגן BRCA, היא גורם סיכון אליו היו מודעות 67% מהנשים, אך לגורמים נוספים כגון היעדר פעילות גופנית, משקל יתר, עישון ו/או צריכת אלכוהול, המודעות היתה נמוכה יותר, כאשר רק 40% מהנשים היו מודעות לכך. כך גם רק 31% מהנשים ידעו שטיפולים בהורמונים לגיל המעבר מעלים את הסיכון ורק 16% מהנשים ידעו שלידה ראשונה אחרי גיל 30 היא גורם סיכון. רק רבע מהנשים ידעו שגם רקמת שד צפופה מהווה גורם סיכון.

נתוני האגודה למלחמה בסרטן מעט יותר מעודדים. לפי סקר שערכה האגודה, 86% מהישראליות לא שינו את שגרת הבדיקות שלהן מאז שבעה באוקטובר, למרות המצב הבטחוני. עם זאת, 14% דחו או ביטלו בדיקות וכ-9% טרם ביצעו אותן מאז. הביטול והדחייה היו לבדיקה אצל כירורג (49%), בדיקת ממוגרפיה (33%) וגם בדיקת אולטרסאונד (30%).

עוד עולה מנתוני האגודה למלחמה בסרטן כי 71% מהנשים מעל גיל 50 מבצעות בדיקת ממוגרפיה באופן קבוע אחת לשנתיים וכ-22% מהנשים היהודיות ביצעו בדיקה לאיתור מוטציה בגן BRCA.

בקרב הנשים מעל גיל 50 שאינן מבצעות את הבדיקה באופן קבוע, 33% ציינו כי החסם לביצוע בדיקות קבועות הוא דחייה, למרות הידיעה שחשוב לבצע בדיקה זו, 15.5% ציינו שהן לא בקבוצת סיכון ולכן פחות מקפידות ו- 14% דיווחו כי החשש מהבדיקה גורם להן לא להקפיד על ביצוע בדיקות ממוגרפיה קבועות.

סרטן שד במשפחה

בסקר, שנערך ביוזמת האגודה למלחמה בסרטן בהשתתפות 507 נשים בגילאי 25 ומעלה, נשאלו המשתתפות גם לגבי אורח החיים המשפיע על הסיכון לחלות. על פי התוצאות כ-49% יודעות כי עישון מגביר את הסיכון לחלות בסרטן השד, כ-42% סבורות כי פעילות גופנית מפחיתה את הסיכון לחלות ו-37% גם ציינו שאכילה מאוזנת עשויה להפחית את הסיכון. כ-30% יודעות כי קיים קשר בין עודף משקל ובין סרטן השד ורק 20% יודעות כי שתיית אלכוהול מגבירה את הסיכון לחלות.

כ-55% מהנשים מעידות כי הן מקפידות על אכילה מאוזנת ברוב השבוע, כ-40% מתאמנות מספר פעמים בשבוע, כ-23% ציינו שהן אוכלות כמה פעמים בשבוע אוכל המוגדר כ"ג'אנק פוד" או לא מזין, 27% הגדירו את עצמן כבעלות עודף משקל, כעשירית ציינו שהן מעשנות, ומיעוט של כ-3% שותות אלכוהול מספר פעמים בשבוע.

עוד עולה מהסקר כי אחת משש נשים (17%) ציינה שלה או למישהי ממשפחתה הקרובה (אם, אחות, בת) היה או יש סרטן השד. כאשר מתייחסים גם לקירבה רחוקה יותר של סבתא או דודה, כמעט חצי (47%) מהמשתתפות ציינו שהיה או שיש להן מקרה של סרטן שד במשפחה. כ-69% ציינו שהן עדכנו את הרופא שלהן לגבי מקרי סרטן שד במשפחה. בקרב הצעירות (34-25) שיעור זה נמוך בהרבה ומגיע ל-56%. לעומתן, 85% מהנשים בגיל 54-45 עדכנו את הרופא.

המודעות לבדיקה לאיתור מוטציה בגן BRCA

בסקר נבדקה גם רמת המודעות לבדיקה לאיתור מוטציה בגן BRCA, המעלה את הסיכון לחלות בסרטן השד. כחמישית מהנשים היהודיות (22%) ציינו שעשו את הבדיקה, אחת מכל שש בערך (16%) מתכננות להיבדק. שיעור גבוה יותר (25%) מהנשים המתכננות להיבדק הן צעירות יותר, בגיל 34-25.

הגורמים העיקריים לבדיקה הם מוצא אשכנזי, המלצה של רופא והיסטוריה משפחתית. באגודה למלחמה בסרטן קוראים לנשים בריאות ממוצא אשכנזי בכל גיל לממש את זכותן לבצע את הבדיקה ללא תשלום בקופות החולים ומדגישים כי סרטן שד המתפתח בנשאיות של אחת המוטציות BRCA1 או BRCA2 מופיע בדרך כלל בגיל צעיר, לפני גיל 50 ולעתים גם לפני גיל 40. לנשים נשאיות (שהן בריאות) מומלצת תכנית מעקב ומניעה מוגברת כבר מגיל 25, והוכח כי התוכנית מפחיתה את הסיכון לתחלואה ולתמותה.

בהקשר זה מסבירה פרופ' תניר אלוייס, מנהלת מערך השד והמחלקה לכירורגיית שד במרכז הרפואי הדסה, יו"ר החברה לכירורגיית שד באיגוד לכירורגיה וחברת ועדת העדכון בנושא סרטן השד באגודה למלחמה בסרטן כי: "הוכח שממוגרפיה מפחיתה את התמותה מסרטן השד בכ-25% הודות לאבחון מוקדם. משרד הבריאות ממליץ לנשים מגיל 50 לבצע ממוגרפיה אחת לשנתיים. נשים מעל גיל 45 יכולות לפנות לרופא כדי לקבל מידע על היתרונות והחסרונות של הבדיקה בגיל זה ולשקול להתחיל לבצעה מוקדם יותר.

"עם זאת, ישנם גורמים שונים שיכולים להעלות את הסיכון לחלות בסרטן שד ומומלץ לבצע הערכת סיכון פרטנית כדי להחליט אם יש צורך להתחיל במעקב בגיל צעיר יותר, לבצע בדיקות תכופות יותר, או להשתמש באמצעי דימות נוספים (כמו אולטרסאונד או MRI שדיים). "לנשים יהודיות בריאות ממוצא אשכנזי (מלא או חלקי) מומלץ לבצע בדיקת דם לגילוי מוטציה בגן BRCA שניתנת לביצוע דרך קופות החולים. מי שנושאת מוטציה בגנים אלה נמצאת בסיכון מוגבר לחלות בסרטן השד והשחלה, ומומלצת עבורה תכנית מעקב מגיל צעיר הרבה יותר ובתכיפות רבה יותר וכן אפשרויות להפחתת סיכון".

שני הארגונים מזכירים כי אבחון מוקדם של סרטן השד מעלה את סיכויי הריפוי ליותר מ-90% ומעודדים נשים לקחת אחריות על בריאותן ולבצע בדיקות באופן סדיר. הנתונים המוצגים על ידי "אחת מתשע" והאגודה למלחמה בסרטן מדגישים את הצורך בהגברת המודעות ובעידוד נשים לבצע בדיקות מניעה ואבחון מוקדם באופן קבוע, ללא קשר לגיל או להיסטוריה משפחתית.