קיים צורך בתוצאים של מעקב מכוון פרוטוקול אחר סרטן הערמונית בסיכון נמוך, כדי לתמוך בתהליכי קבלת החלטות. במחקר שממצאיו פורסמו לאחרונה בכתב העת JAMA Network, ביקשו חוקרים לאפיין את התוצאים האונקולוגיים ארוכי הטווח של חולים שעוברים מעקב פעיל בתוך קבוצה רב-מרכזית מוכוונת פרוטוקול.
עוד בעניין דומה
PASSי(Canary Prostate Active Surveillance Study) היה מחקר עוקבה פרוספקטיבי שהחל ב-2008. המחקר כלל 2,155 גברים עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך וללא טיפול קודם מ-10 מרכזים בצפון אמריקה עד אוגוסט 2022. ההתערבות במחקר הייתה מעקב פעיל אחר סרטן הערמונית. כמו כן, התוצאים העיקריים שנמדדו היו שכיחות מצטברת של סיווג מחדש בדרגת המחלה ביופסיה, טיפול, גרורות, תמותה מסרטן הערמונית, תמותה כללית והישנות לאחר טיפול בחולים שטופלו לאחר ביופסיות המעקב הראשונות או הבאות.
תוצאות המחקר הדגימו כי בקרב 2,155 חולים עם סרטן ערמונית מקומי, המעקב החציוני היה 7.2 שנים, הגיל החציוני היה 63 שנים, 83% היו לבנים, 7% היו שחורים, 90% אובחנו עם סרטן בדרגה 1 ורמת האנטיגן הייחודי לערמונית (PSA, Prostate Specific Antigen) החציונית הייתה 5.2 ננוגרם למ"ל. עשר שנים לאחר האבחון, אחוז המקרים שחוו שינוי בדרגת המחלה לפי סיווג בביופסיה ואלו שהיו זקוקים לטיפול היה 43% (רווח בר-סמך 95%: 45%-40%) ו-49% (52%-47%), בהתאמה. כמו כן, היו 425 ו-396 חולים שטופלו לאחר ביופסיות אישור או מעקב (חציון של 1.5 ו-4.6 שנים לאחר האבחנה, בהתאמה) ושיעורי ההישנות ב-5 שנים היו 11% (רווח בר-סמך 95%: 15%-7%) ו-8% (11%-5%), בהתאמה. התקדמות לסרטן גרורתי התרחשה ב-21 משתתפים, והיו 3 מקרי מוות שהיו קשורים לסרטן הערמונית. השיעורים המשוערים של תמותה ספציפית לגרורות או לסרטן הערמונית ב-10 השנים לאחר האבחנה היו 1.4% (רווח בר-סמך 95%: 2%-1.7%) ו-0.1% (0.4%-0%) בהתאמה. יתר על כן, התמותה הכוללת באותה התקופה הייתה 5.1% (רווח בר-סמך 95%: 6.4%-3.8%).
החוקרים מסכמים כי 10 שנים לאחר האבחנה, 49% מהגברים נותרו ללא התקדמות או טיפול, פחות מ-2% פיתחו מחלה גרורתית, ופחות מ-1% מתו ממחלתם. התקדמות מאוחרת יותר וטיפול במהלך המעקב לא היו קשורים לתוצאים גרועים יותר. תוצאות אלו מדגימות מעקב פעיל כאסטרטגיית ניהול יעילה עבור חולים שאובחנו עם סרטן ערמונית בסיכון נמוך.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
