וירולוגית טיפלה בסרטן השד שלה באמצעות וירוסים שגידלה במעבדה, והטיפול העצמי בסרטן שד שלב 3 באמצעות וירותרפיה אונקוליטית (OVT) הוביל להחלמה מלאה. כך עולה מדיווח על המקרה שפורסם לאחרונה בכתב העת Vaccines.
עוד בעניין דומה
ד"ר ביאטה האלאסי מאוניברסיטת זאגרב, קרואטיה, בחרה לטפל בעצמה באמצעות גישה זו לאחר הישנות שנייה של סרטן השד באזור כריתה קודמת. הטיפול ב-OVT מבוסס על שימוש בוירוסים שתוקפים את התאים הסרטניים ומעוררים את מערכת החיסון להילחם בהם. למרות שקיים טיפול OVT מאושר למלנומה גרורתית (T-VEC), טרם אושרו טיפולי OVT לסרטן שד בשום שלב.
ד"ר האלאסי, המתמחה בגידול וטיהור וירוסים, בחרה להשתמש בשני וירוסים ברצף: תחילה בזן החיסון אדמונסטון-זאגרב של וירוס החצבת (MeV) ולאחריו בזן אינדיאנה של וירוס הווסיקולר סטומטיטיס (VSV). שני הפתוגנים ידועים ביכולתם להדביק את סוג התא שממנו התפתח הגידול וכבר נוסו בניסויים קליניים של OVT.
במהלך חודשיים בוצעו הזרקות מרובות של וירוסים שגודלו והופקו בתנאי מעבדה (ולא בתנאי ייצור קליניים מבוקרים המקובלים לתרופות) ישירות לתוך הגידול.
האונקולוגים המטפלים הסכימו לנטר את מצבה במהלך הטיפול העצמי, כדי לאפשר מעבר לכימותרפיה קונבנציונלית במקרה הצורך. מעקב הדמיה תכוף ובדיקות קליניות סדירות תיעדו את גודל הגידול, מרקמו וניידותו, והדגימו כי הן החלק של טיפול ב-MeV והן החלק של טיפול ב-VSV תרמו לתגובה החיובית הכוללת.
הטיפול הוכח כיעיל: הגידול הצטמק משמעותית, התרכך והתנתק מהשריר החזה והעור אליהם היה פולשני, מה שהקל על הסרתו הכירורגית. ניתוח הגידול לאחר הסרתו הראה חדירה משמעותית של לימפוציטים, המעידה על תגובה חיסונית תקינה. לאחר הניתוח, המטופלת קיבלה טיפול שנתי בתרופה טרסטוזומב (הרצפטין).
למרות ההצלחה הקלינית, פרסום המקרה עורר דיון אתי נרחב בקהילה הרפואית לגבי ניסויים עצמיים וסיכוניהם. בכתבה על ההשלכות האתיות בכתב העת Nature, הדגישו החוקרת ועורכי המחקר כי טיפול עצמי בוירוסים נגד סרטן אינו צריך להיות הגישה הראשונה בעת אבחון סרטן וכי הטיפול דרש ידע וכישורים מדעיים מעמיקים.
כיום, ארבע שנים לאחר הטיפול, ד"ר האלאסי נקייה מסרטן וממשיכה במחקר. לאחרונה קיבלה מימון לחקור OVT לטיפול בסרטן בחיות מחמד.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
