ירידה בביצוע ממוגרפיה לא הובילה לעלייה במקרי סרטן שד מתקדם

למרות הירידה בביצוע בדיקות סקר לסרטן השד בארה"ב, לא נצפתה עלייה משמעותית במקרי סרטן מתקדם או בצורך בניתוחים מורכבים יותר, כך עולה ממחקר חדש שפורסם ב-JAMA Network Open השבוע.

המחקר מצביע על כך שלמרות החששות שהובעו בזמנו ביחס לשינוי ההנחיות לביצוע ממוגרפיה בארה"ב משנת 2009, לא נמצאה עלייה במקרים של סרטן שד מתקדם. המחקר, שנערך באוניברסיטת ורמונט, בחן נתונים של יותר משני מיליון נשים בארה"ב לאורך 15 שנה.

בשנת 2009, שינה כוח המשימה האמריקאי למניעה (USPSTF) את המלצותיו לגבי בדיקות סקר לסרטן השד. ההמלצות החדשות קבעו כי נשים בגילאי 40-49 יקבלו החלטה אישית לגבי ביצוע ממוגרפיה כל שנתיים, בעוד שלנשים בגילאי 50-74 הומלץ לבצע בדיקת סקר שגרתית כל שנתיים. לנשים מעל גיל 75 לא הומלץ על ביצוע בדיקות סקר. השינוי המשמעותי ביותר היה לגבי נשים בשנות ה-40 לחייהן, שם עברו מהמלצה ברורה לביצוע סקר, להמלצה על קבלת החלטה אינדיבידואלית. שינוי זה עורר את מרבית הדיון והמחלוקת בקהילה הרפואית.

השנה, כפי שצוין במחקר, חזרו להמליץ על סקר שגרתי דו-שנתי גם לנשים בשנות ה-40 לחייהן.

ממצאי המחקר העיקריים מראים כי נרשמה ירידה בשיעור סרטן השד מסוג in situ (שלב מוקדם) בכל קבוצות הגיל מאז 2009, ממצא המתיישב עם הירידה המדווחת בשימוש בבדיקות סקר. עם זאת, לא נצפתה עלייה במקרי סרטן מתקדם יותר, כפי שחששו בתחילה.

המחקר גם בחן את השינויים בגישה הכירורגית: נמצא כי בין 2012 ל-2019 חלה ירידה בשיעור הנשים שעברו כריתת שד מלאה, ובמקביל עלה שיעור הנשים שעברו כריתה חלקית. החוקרים מייחסים מגמה זו להתפתחות שיטות שחזור השד ולמגמה כללית של העדפת ניתוחים פחות פולשניים.

החוקרים מציינים כי נדרש מחקר נוסף להבנת העלייה המתמשכת במקרי סרטן השד המקומי והירידה במקרי הסרטן האזורי שנצפו לאורך שני העשורים האחרונים, במיוחד לאור הירידה בשיעורי בדיקות הסקר.

נזכיר  כי בשנת 2024 עדכן ה-USPSTF את המלצותיו שוב, וכעת ממליץ על ביצוע בדיקות סקר שגרתיות גם לנשים בשנות ה-40 לחייהן.

המצב בישראל

כידוע, בישראל ממליץ משרד הבריאות על ממוגרפיה כל שנתיים לנשים מגיל 50-74, ומגיל 40 רק לנשים בסיכון גבוה והבדל נוסף הוא שבישראל יש מודעות גבוהה לבדיקות סקר והיענות גבוהה יחסית לביצוע ממוגרפיה.

השיקולים בישראל נגד ממוגרפיה שגרתית בגילאי 40-49 כוללים חשש לחשיפה מצטברת לקרינה בגיל צעיר יחסית, שיעור גבוה יותר של תוצאות חיוביות כוזבות בגיל זה בגלל רקמת שד צפופה יותר, הצורך בבדיקות נוספות ופולשניות בעקבות ממצאים שמתבררים כשפירים וחרדה ודאגה מיותרת במקרים של ממצאים המצריכים בירור נוסף.