החוקרים ביקשו למצוא את תוצאות ההישרדות ארוכת הטווח של חולי סרטן כבד שהשיגו תגובה מלאה לאימונותרפיה, ולבחון האם מאפיינים קליניים וגנומיים מסוימים קשורים לתגובה מלאה זו. המחקר, שכלל ניתוח נתונים מהניסוי הקליני IMbrave150 ומקוהורט רב-מרכזי, גם זיהה סמנים ביולוגיים ייחודיים שעשויים לנבא מי יגיב באופן מלא לטיפול.
עוד בעניין דומה
המחקר כלל ניתוח רטרוספקטיבי של 279 מטופלים מניסוי IMbrave150 (גיל ממוצע 64.7 שנים, סטיית תקן 11.1; 81.7% גברים) שטופלו באטזוליזומאב ובווציזומאב, ו-194 מטופלים נוספים (גיל ממוצע 64.3 שנים, סטיית תקן 11.4; 78.7% גברים) שטופלו בתרופות אימונותרפיה מסוג אנטי-PD-1/L1 בקו ראשון ממרכזים רפואיים שונים.
התוצאים מראים כי מטופלים שהשיגו תגובה מלאה הציגו שיעורי הישרדות ללא מחלה גבוהים לאחר שנתיים: 58.0% בקבוצת IMbrave150 (רווח בר-סמך 95%: 36.2%-74.7%) ו-87.4% בקוהורט הרב-מרכזי (רווח בר-סמך 95%: 58.2%-96.7%). שיעורי ההישרדות הכללית לאחר שנתיים היו 81.1% (רווח בר-סמך 95%: 64.4%-90.5%) בקבוצת IMbrave150 ו-93.3% (רווח בר-סמך 95%: 61.2%-99.0%) בקוהורט הרב-מרכזי. בקרב מטופלים שהפסיקו את הטיפול מסיבות שאינן התקדמות המחלה לאחר חציון של 24 חודשי טיפול, הישנות המחלה הייתה נדירה.
המחקר גם בחן מאפיינים מולקולריים וגילה שהגידולים שהגיבו באופן מלא הציגו רמות גבוהות יותר של חלבון PD-L1 בתאי מערכת החיסון ורמות נמוכות יותר של DNA גידולי מסוכרר בדם.
ממצאי המחקר מדגישים כי חולי סרטן כבד שמגיבים באופן מלא לאימונותרפיה מהווים קבוצת מטופלים מובחנת עם הישרדות ממושכת ובקרת מחלה יציבה גם לאחר הפסקת הטיפול. המאפיינים הביולוגיים הייחודיים שזוהו בקבוצה זו מצדיקים מחקר נוסף של ביטוי חלבון PD-L1 בתאי מערכת החיסון ו-DNA גידולי מסוכרר כסמנים ביולוגיים פוטנציאליים לניבוי תגובה מלאה.
מקור:
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
