מחקר שנערך באוניברסיטה העברית בירושלים חושף כיצד המבנה והארגון הכימי של הדנ"א משפיעים על האופן שבו עשן סיגריות פוגע בו ועל יכולת התאים לתקן את הנזק. המחקר, שהתפרסם לאחרונה בכתב העת Nucleic Acid Research, מספק תובנות חדשות על הדרך שבה עישון עלול להוביל לסרטן ריאות.
עוד בעניין דומה
את המחקר הובילו פרופ' שירה אדר ותלמידת המחקר אלישבע היילברון כץ מהפקולטה לרפואה של האוניברסיטה העברית והמכון למחקר רפואי ישראל-קנדה והוא נערך בשיתוף עם פרופ' רלוקה גורדן מאוניברסיטת דיוק ואוניברסיטת מסצ'וסטס.
"המחקר שלנו מתמקד בבנזואפירן, כימיקל מסוכן בעשן סיגריות", מסבירה פרופ' אדר. "כאשר כימיקל זה מעובד על ידי הגוף, הוא הופך לתרכובת פעילה בשם בנזואפירן דיול אפוקסיד (BPDE), אשר יכולה להיקשר לדנ"א, לשבש את פעילותו התקינה ולגרום לנזק תאי".
באמצעות כלים גנומיים מתקדמים, החוקרים גילו כי סביבת הדנ"א משפיעה על הנזק: אזורים פתוחים ופעילים יותר בדנ"א נוטים להיפגע יותר, אך גם מתוקנים בצורה טובה יותר. כן מצאו גורמי שיעתוק דו-צדדיים כשחלבונים המווסתים את פעילות הגנים יכולים לעתים להגן על הדנ"א מפני נזק, אך במקרים אחרים הם עלולים להפוך אותו לפגיע יותר.
עוד נמצא במחקר כי המפתח הוא יעילות התיקון, אזורי דנ"א שמתוקנים ביעילות רבה יותר צוברים פחות מוטציות, גם אם רמת הנזק ההתחלתי בהם גבוהה יותר, וכך מפחיתים את הסיכון לסרטן ריאות.
"הממצאים שלנו מדגישים שהיכולת של הגוף לתקן נזקי דנ"א חשובה יותר מכמות הנזק שנוצר בו כשמדובר בקביעת אילו מוטציות יצטברו", אומרת היילברון כץ. "כאשר אזורים מסוימים בגנום, כמו אזורים פעילים ונגישים כרומטינית, מציגים הן רמות גבוהות של נזק והן תיקון יעיל, דפוסי המוטציות הסופיים נקבעים בעיקר על ידי יעילות התיקון ולא על ידי תדירות הנזקים הבסיסיים".
מטילציה של דנ"א (שינוי כימי בבסיסי הדנ"א) נמצאה כגורם משמעותי בהגברת הרגישות לנזקי עישון, כאשר אזורים עם מטילציה גבוהה הראו רמות גבוהות יותר של נזק.
המחקר מציע תובנות חשובות להבנת האופן שבו מתרחשות מוטציות הקשורות לעישון ועשוי לסייע בפיתוח אסטרטגיות חדשות למניעת סרטן ולטיפול בו.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
