במחקר פרוספקטיבי, החוקרים בחנו את הקשר בין אקרומגליה לבין הסיכון להופעת פוליפים אדנומטוטיים (אדנומות) במעי הגס ולסרטן המעי הגס. אקרומגליה נקשרה בעבר לסיכון מוגבר להתפתחות ניאופלזיה, כולל סרטן המעי הגס, אך לא ברור מהו היקף הסיכון ובאיזה גיל מומלץ להתחיל בבדיקות סקר.
עוד בעניין דומה
החוקרים איתרו 123 מטופלים בני 18 ומעלה עם אקרומגליה, מתוכם 77 נשים. גיל האבחנה הממוצע היה 43.1 שנים, ומשך המעקב הממוצע עמד על 13.7 שנים. נאספו נתונים קליניים, ביוכימיים וקולונוסקופיים, ונכללו רק קולונוסקופיות מלאות עם הכנה תקינה. המשתתפים מילאו שאלון שבחן מאפייני מעקב של המחלה וגורמי סיכון לסרטן המעי הגס.
מתוצאות המחקר עולה כי בקולונוסקופיה הראשונית, 80.5% מהמטופלים היו עם ממצאים שאינם ניאופלסטיים, 14.6% אובחנו עם אדנומות שאינן מתקדמות, 3.3% עם אדנומות מתקדמות, ו-1.6% עם סרטן המעי הגס. עד סיום תקופת המחקר, אובחנו בסך הכול 3 מטופלים (2.4%) עם סרטן המעי הגס. לא נמצאו נגעים ארופלסטיים באף מטופל מתחת לגיל 50. נמצא קשר מובהק סטטיסטית בין עישון (p = 0.026), גיל בעת אבחנת אקרומגליה (p < 0.001) וגיל בעת הקולונוסקופיה הראשונה (p = 0.002) לבין הסיכון לאדנומות ו/או סרטן.
החוקרים סיכמו כי עישון וגיל מתקדם קשורים בסיכון מוגבר להופעת נגעים טרום-ממאירים או ממאירים במעי הגס בקרב מטופלים עם אקרומגליה, כאשר הגורם המשמעותי ביותר היה גיל מעל 50. ממצאי המחקר מציעים לבחון מחדש את הגיל המומלץ לביצוע סקר לסרטן המעי הגס באוכלוסייה זו.
מקור: