חדשות

פרופ' יוסף שילה זכה בפרס בינלאומי יוקרתי ראשון שיוענק בנורווגיה

"בשעת בוקר מוקדמת מאוד התקשר אלי רקטור אוניברסיטת אוסלו", סיפר פרופ' שילה מאוניברסיטת תל אביב, שזכה בפרס על סך 2.5 מיליון קרונה על מחקריו בתחום הגנטיקה; "בעת הזאת במיוחד, הבחירה במדען ישראלי כזוכה הראשון בפרס אירופי יוקרתי איננה מובנת מאליה"

פרופ' יוסף שילה (צילום: אוניברסיטת תל אביב)

פרופסור יוסף שילה, מהפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל-באביב, התבשר אתמול (יום ג') כי הוא חתן הפרס המדעי הבינלאומי החדש על-שם הנדבן הנורבגי אולף תון (Olav Thon), שיוענק לראשונה באוסלו. הפרס הוא על סך 2.5 מיליון קרונה נורבגית (1.3 מיליון שקל), וטקס הפרס יתקיים בבירת נורבגיה ב-5 במארס. הוא זכה במשותף עם ד"ר ג'ודית קאמפיסי מארה"ב, שתקבל גם היא סכום זהה.

פרופסור שילה עומד בראש הקתדרה לחקר הגנטיקה של הסרטן במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב. הוא חבר האקדמיה הלאומית הישראלית למדעים, חתן פרס א.מ.ת לחקר הסרטן (2005), זוכה פרס קלאוז של החברה האמריקאית לחקר הסרטן וחתן פרס ישראל במדעי החיים (2011).

את הפרס החדש יזם וייסד המיליארדר אולף תון, איל נדל"ן שהוא האיש העשיר ביותר בנורבגיה. מאחר שאין לו יורשים החליט לתרום את כל כספו למטרות פילנטרופיות, וביניהן קידום החינוך, הרפואה והמדע. נקבע, כי הפרס יינתן מדי שנה על תגליות והישגים במדעים המדויקים, במתמטיקה וברפואה. ושנה הוא יוענק בתחום הרפואה.

פרופסור שילה עומד בראש הקתדרה לחקר הגנטיקה של הסרטן במחלקה לגנטיקה מולקולרית של האדם ולביוכימיה בפקולטה לרפואה באוניברסיטת תל אביב

"בשעת בוקר מוקדמת מאוד", סיפר אתמול פרופסור שילה, "התקשר אלי רקטור אוניברסיטת אוסלו - יו"ר ועדת הפרס החדש - והודיע על זכייתי. זו הפעם הראשונה שהפרס הזה מוענק. הרקטור סיפר כי אני חולק את הפרס (5 מיליון כתרים) עם המדענית האמריקאית פרופסור ג'ודית קאמפיסי ממכון באק לחקר ההזדקנות באוניברסיטת ברקלי בקליפורניה. אנחנו גם מיודדים. שמחתי מאוד על שהיא תהיה שותפתי לפרס. הבחירה, בעת הזאת במיוחד, במדען ישראלי כזוכה הראשון בפרס אירופי יוקרתי איננה מובנת מאליה".

פרופסור שילה ופרופסור קאמפיסי מקבלים את הפרס בזכות עבודתם פורצת הדרך בהבנת מנגנוני ההגנה על החומר הגנטי של התא – מולקולת הדנ"א. עבודתם שפכה אור חדש על תהליכים מולקולריים, הגורמים לתחלואה מגוונת, בכלל זה מחלות כרוניות שונות, נטיית-יתר לסרטן והזדקנות מואצת על כל הכרוך בה.

"עבודתי המדעית מאז שהייתי דוקטורנט", הוסיף וסיפר פרופסור שילה, "הוקדשה להבנת המחלה התורשתית אטאקסיה-טלאגנייקטאסיה (Ataxia telangiectasia) או בקיצור A-T המכונה גם תסמונת לואיס בר. זו מחלה תורשתית נדירה וקשה, מוכרת בכל אוכלוסיות העולם, אלא שבישראל קיים ריכוז בולט של החולים בה - יהודים וערבים כאחד. המחלה פוגעת במערכת העצבים ובמערכת החיסון וגורמת לנטיית-יתר לסרטן. היא נגרמת על ידי ליקוי תורשתי באחד המנגנונים המרכזיים השומרים על יציבות הגנום. מנגנון זה מופעל בתגובה לנזקים בדנ"א ומביא לתיקון מהיר של הנזק. החלבון הראשי המפעיל אותו - תוצר הגן הפגוע בחולים - זוהה ב-1995 במעבדתנו באוניברסיטת תל אביב".

"התגלית" , הוסיף פרופסור שילה, "קידמה את הבנת המנגנונים השומרים על יציבות הגנום שלנו, ומונעים מוות בטרם עת של תאי הגוף - או תאי סרטן. כשהמנגנון הזה נפגע בצורה חמורה, נגרמות מחלות קשות, כמו A-T, אבל פגיעות קלות יותר במנגנון זה מביאות אף הן לתחלואה מחלות ניווניות שונות ומחלות כרוניות וכמובן – סרטן".

"בני האדם מזדקנים בקצב ייחודי להם", הדגיש פרופסור שילה. "כולנו מכירים אנשים שבגיל מופלג הם בריאים ורעננים, ולעומתם, אחרים, ישישים בגיל מוקדם יחסית. אחת הסיבות הגנטיות לכך היא, שבני האדם נבדלים ביכולתם לשמור על יציבות הגנום שלהם. על יציבות זאת שומרים חלבונים רבים. כל חלבון מוכתב בידי גן. המידע החיוני לשמירת על שלמות הגנום גלום בעצם בגנום עצמו. פגיעה בגן המופקד על שמירת יציבות הדנ"א, תערער את יכולתו של האדם לשמור על הגנום שלו. הוא יהיה רגיש במיוחד לפגיעתם הרעה של גורמים סביבתיים - זיהום אוויר, חומרים מסרטנים וקרינה".

עוד הוסיף והסביר פרופסור שילה: "מתברר שגם גופנו יוצר במהלך חילוף החומרים הנורמלי תוצרי ביניים, הפוגעים בדנ"א. לפיכך האדם יכול לחיות בסביבה נקייה מזיהום סביבתי, לאכול בריא, ועדיין חילוף החומרים שבגופו יוצר, ללא הרף, את הרדיקלים הפוגעים בדנ"א. לכן, חשובים כל כך המנגנונים השומרים על יציבות הגנום, כי הם מגנים בראש וראשונה, מפני 'האויב שמבפנים', הפוגע ללא הרף בגנום שלנו. בעבר חשבו שליקויים בשמירת יציבות הגנום גורמים רק לאותן מחלות נדירות, כמו A-T. היום כבר מבינים, שליקויים כאלו גורמים לתחלואה כללית".

נושאים קשורים:  חדשות,  אוניברסיטת תל אביב,  פרופ' יוסף שילה,  ד"ר ג'ודית קאמפיסי,  גנום,  הזדקנות,  רדיקלים,  אוסלו,  נורווגיה,  פרס אולף תון,  ד-נ-א,  סרטן,  מחלת A-T
תגובות