דעות

המהפכה בעולם הפארמה משתקפת היטב בסל התרופות של 2017

דוגמה טובה למהפכה בעולם הפארמה הבאה לידי ביטוי בסל הבריאות 2017 היא ההקצאה של כ-84 מיליוני שקלים למימון 12 תרופות אימונותרפיות; סל 2017 מחייב חשיבה מחודשת ופיתוח פרדיגמות חדשות בדרך המימון והאספקה של שירותי בריאות

אימונותרפיה, שיטת טיפול המגייסת את מערכת החיסון לזהות ולהשמיד תאים סרטניים, שייכת לקבוצת התרופות הביולוגיות ופורצות הדרך שמחירן המרקיע שחקים הפך את העיקרון של "הרבה למעטים" לגורם דומיננטי המנחה את חברי וועדת הסל בבואם לקבוע את רשימת הטכנולוגיות שיוכללו בסל השירותים.

לא רק מערכות הבריאות ולא רק בישראל מנסים להתמודד עם העלייה הבלתי מרוסנת במחירן של התרופות החדשות, גם רופאים קוראים לריסון העלייה ולהפסקת הניצול לרעה של מצבו הרגיש של החולה ע"י חברות התרופות. ב-2015 פורסם מאמר עליו חתומים 118 אונקולוגים מארה"ב הקורא לממשלה לפעול לריסון מחיר התרופות האונקולוגיות, שעלה בכמעט פי עשרה במהלך העשור האחרון והגיע לכ-120 אלף דולר למטופל לשנה.

סל 2017 מסמל יותר מכל את "הרנסנס האינובטיבי בשוק הפארמה" - המעבר המהיר שעושות החברות בשנים האחרונות מפיתוח תרופות כימיות עבור מספר גדול של מטופלים (בלוקבסטרים) לפיתוח תרופות ביולוגיות ותרופות "נישה" יעילות מאוד ויקרות מאוד עבור מספר קטן מאוד של מטופלים.

"סל 2017 מחייב חשיבה מחודשת ופיתוח פרדיגמות חדשות בדרך המימון והאספקה של שירותי בריאות"

מכיוון שתרופות אלו מכוונות לפרופיל מולקולרי מסוים ולא למחלה, הן הופכות מתרופות נישה ל"ניש-בסטרס" (Niche busters). התרופה "קיטרודה" - נוגדן הומני מונוקלונלי של חברת מרק - שאושרה לשיווק לראשונה בספטמבר 2014 לטיפול במלנומה והוכללה בסל 2015 בישראל, אושרה לשיווק פחות משנה לאחר מכן לסרטן ריאה ונמצאת בשלבים מואצים של ניסויים קליניים לטיפול במחלות סרטן נוספות, כדוגמת ראש-צוואר, קיבה ושלפוחית השתן. "קיטרודה" הוכללה בסל השנה גם כקו טיפול ראשון בסרטן ריאה וכקו טיפול מתקדם בסרטן ראש צוואר.

כבר לפני כמעט שני עשורים, כאשר ב-1998 אושרה לשיווק התרופה הרצפטין לטיפול בסרטן שד על ידי רשות המזון והתרופות האמריקאית, תחום האונקולוגיה סומן כזרז בעל תפקיד מרכזי בפיתוח תרופות ביולוגיות. ההאצה בפיתוח תרופות ביולוגיות שהופכות לנישבסטרס, לא רק באונקולוגיה, המשנות את הפרוגנוזה של המחלה והופכות מחלות חשוכות מרפא לכרוניות, מציבות אתגר גדול בפני מקבלי ההחלטות - כיצד לממן כל כך הרבה תרופות יקרות ולמי מהמעטים.

השנה, 460 מיליוני שקלים הוקצו ל-106 טכנולוגיות חדשות, כמחצית מהתקציב היה לכ-30 תרופות אימונותרפיות מתקדמות כמו אופדיבו לטיפול בלימפומה, כקו טיפול מתקדם בסרטן ריאה ולטיפול במלנומה מתקדמת.
דוגמה טובה למהפכה בעולם הפארמה הבאה לידי ביטוי בסל הבריאות 2017 היא ההקצאה של כ-84 מיליוני שקלים למימון 12 תרופות אימונותרפיות פורצות דרך לטיפול בכ-287 חולים במחלות המטואונקולוגיות, קרי עלות ממוצעת למטופל לשנה של כ-300 אלף שקלים.

"אחת הדרכים היא בקידום ופיתוח תרופות ביולוגיות דומות (ביוסימילאר) שכן מחירן נמוך ב-10%-30% ממחיר תרופת הייחוס"

ההתקדמות של הידע המדעי בתחומי הביולוגיה המולקולרית ויישומו בפרקטיקה הקלינית משנה לא רק את שוק התרופות והגישה הטיפולית, אלא גם את הדרכים לתעדוף, לתמחור ולמימון של טכנולוגיות רפואיות. ההוצאה על תרופות מהווה כחמישית מההוצאה הכוללת על בריאות ולגידול העקבי במחירי התרופות הביולוגיות השלכות רבות, אחת מהן היא חוסר יכולתן של אוכלוסיות מסוימות או אף מדינות לממן את הטיפול. על מקבלי ההחלטות במערכת הבריאות מוטלת החובה להנגיש אותן.

אחת הדרכים היא בקידום ופיתוח תרופות ביולוגיות דומות (ביוסימילאר) שכן מחירן נמוך ב-10%-30% ממחיר תרופת הייחוס וחדירתם לשוק יכולה לחסוך עלויות רבות למערכות בריאות, להגדיל את נגישות המטופלים לתרופה ולעודד חדשנות.

סל 2017 מחייב חשיבה מחודשת ופיתוח פרדיגמות חדשות בדרך המימון והאספקה של שירותי בריאות. מספר הולך וגדל של מדינות בעולם מאמצות ומטמיעות מודלים של מימון מבוסס יעילות ומודלים של מחיר גמיש ותמחור מבוסס ערך להכלת העלויות הגדלות והולכות בעולם הבריאות.

פרופ' יהושע (שוקי) שמר הוא יו"ר דירקטוריון אסותא מרכזים רפואיים והיה יו"ר הוועדה הראשונה להרחבת סל שירותי הבריאות

נושאים קשורים:  דעות,  סל הבריאות,  חברות תרופות,  תעשיית התרופות,  תרופות ביולוגיות,  ביו-סימילאר,  אימונותרפיה
תגובות