חדשות

חוקרים ישראלים פיתחו גישה חדשה לחיסול ממוקד של תאי סרטן אלימים

מחקר שהובל על ידי פרופ' מלכה כהן-ערמון מאוניברסיטת תל-אביב התמקד במנגנון הפעולה של נגזרות פננתרידין הגורם למות תאים סרטניים אך אינו פוגע בתאים בריאים

מיקרוגרף סרטן שד (צילום: אילוסטרציה)

צוות חוקרים מאוניברסיטת תל-אביב ומהמרכזים הרפואיים "שיבא" ו"הדסה" דיווחו בחודש שעבר לכתב העת Oncotarget על מחקר שביצעו, שמצא כי ניתן לרתום את מנגנון "המוות המהיר" הטבעי הקיים בכל תא על מנת לחסל תאים סרטניים אלימים, העמידים לטיפולים הקיימים.

את המחקר הובילה פרופ' מלכה כהן-ערמון מהחוג לפיזיולוגיה ופרמקולוגיה בפקולטה לרפואה של אוניברסיטת תל אביב, בשיתוף קבוצות המחקר של פרופ' תמר פרץ מהמכון האונקולוגי במרכז הרפואי "הדסה" עין כרם ופרופ' שי יזרעאלי וד"ר טליה גולן מהמרכז לחקר הסרטן במרכז הרפואי "שיבא" בתל השומר.

פרופ' מלכה כהן-ערמון: "אנחנו מאמינים שזיהינו מנגנון חדש ויעיל במיוחד לטיפול בסרטן שעשוי להתאים לטיפול במגוון גידולים ממאירים"

פרופ' כהן-ערמון הסבירה: "עוד ב-2009 גילינו כי מולקולות שהן נגזרות של פננתרידינים (פחממנים תלת טבעתיים) הורגות ביעילות תאים של סרטן שד גרורתי שאיננו מגיב לטיפולים המקובלים. לאחר מכן בדקנו את השפעת המולקולות על תאים עמידים לטיפול שנלקחו מסוגים אחרים של גידולים ממאירים בבני אדם - סרטן השחלה, סרטן המעי הגס, סרטן הלבלב, סוג נדיר של סרטן המוח וסרטן ריאות. כך גילינו, שמולקולות אלו ממיתות את כולם ביעילות רבה, בתוך 96-48 שעות.

"במקביל מצאנו כי ההליך איננו גורם כל נזק לתאים הבריאים, וכי פגיעתו בתא הסרטני מתרחשת בשלב חלוקת התא (מיטוזה). בעקבות ממצאים אלו ביקשנו לחקור את מנגנון החיסול".

כדי לחשוף את המנגנון שבאמצעותו ממיתים נגזרות הפננתרידין את התא הסרטני, סרקו החוקרים את התגובה לפננתרידין של כל החלבונים בתא הידועים כקשורים לתהליך חלוקת התא. בדרך זו זיהו מספר חלבונים ספציפיים העוברים שינוי בהשפעת הפננתרידין רק בתא הסרטני, בעוד שבתא הבריא הם אינם מגיבים אליו כלל.

פרופ' כהן-ערמון הוסיפה: "בתהליך חלוקה תקין, הכרומוזומים של תא האם משתכפלים באופן מדויק, ושתי מערכות הכרומוזומים שנוצרו, מסתדרות זו מול זו לרוחבו של כישור (spindle) בעל שני קטבים, שנוצר בתא האם. החלבונים שזיהינו בסריקה אחראים על בניית הכישור וסידור הכרומוזומים בעת החלוקה.

"בתאים סרטניים, הפננתרידין משבש את פעילות הכרומוזומים וכתוצאה מכך נוצר בתא הסרטני כישור קטן מדולדל ומעוות עם כרומוזומים מפוזרים. כדי למנוע חלוקה לא תקינה של התא, בעקבות התקלה, התא 'מתאבד', כלומר מתעורר בתא הממאיר מנגנון טבעי של מוות מהיר שנכנס לפעולה בכל תא שאיננו מתחלק באופן תקין - וכך נכחדים התאים הסרטניים"

לדברי פרופ' כהן-ערמון, "מכיוון שהפגיעה היא בשלב חלוקת התא, יעילות הטיפול מהסוג הזה עולה בתאים סרטניים המתחלקים בקצב גבוה – על פי רוב בגידולים ממאירים אלימים במיוחד".

המנגנון שנתגלה נבחן בתרביות תאים במעבדה ונבדקה יעילותו בעכברים שהושתלו בהם גידולים סרטניים אנושיים. התוצאה: בעקבות הטיפול בפננתרידין נעצרה התפתחות הגידולים וכעבור כשבועיים היו הגידולים בעכברים שטופלו בדרך זאת קטנים משמעותית מהגידולים בקבוצת הבקרה שנותרה ללא טיפול.

"אנחנו מאמינים שזיהינו מנגנון חדש ויעיל במיוחד לטיפול בסרטן שעשוי להתאים לטיפול במגוון גידולים ממאירים", אמרה פרופ' כהן-ערמון. "בכוונתנו לפתח מולקולות המשבשות את פעילות החלבונים שזיהינו ובכך לרתום את המנגנון הטבעי של מוות מהיר בזמן חלוקת התא, לחיסול תאים סרטניים אלימים. בהמשך נבחן את היתכנות המולקולות הללו לשימוש כתרופה בבני אדם".

הדיווח על המחקר בכתב העת

נושאים קשורים:  חדשות,  מחקר,  בית הספר לרפואה של אוניברסיטת תל-אביב,  המרכז הרפואי "שיבא",  מנגנון מוות תאי,  סרטן,  מולקולות,  המרכז הרפואי "הדסה"
תגובות
30.03.2017, 21:04

לו יהי. חבל דשנים ארוכות של מחקר בכוון לא נכון ירדו לטמיון.