החולה בן 47, ברקע היפרליפדמיה והשמנת יתר. בנובמבר 2017 הופעת המטוריה. מבירור שכלל CT אורוגרפיה, הודגם גוש בקוטר 11 ס"מ בכליה ימין ו-TUMOR THROMBUS.יCT חזה הדגים נודולים קטנטנים לא ספציפיים שלא ניתן לדגום לביופסיה.
בדצמבר 2017 המטופל עבר נפרקטומיה של כליה ימין וטרומבקטומיה מה-IVC. בניתוח הוצא גוש של 15 ס"מ שבפתולוגיה הראה RCC מסוג CLEAR CELL עם שוליים נקיים וללא מעורבות של בלוטות הלימפה.
מאחר שאין טיפול משלים בסרטן כליה שהוכח כמשפר הישרדות, הוחלט על מעקב בלבד על ידי בדיקות דם והדמיה כל שלושה חודשים.
בהדמיה לאחר שישה חודשי מעקב הודגמה הגדלה של הנודולים הריאתיים. לאור התקדמות מחלה הוחלט על התחלת טיפול קו ראשון באימונותרפיה במשלב NIVOLUMAB + IPLIMUMAB. תרופות אלו ממשפחת ה-CHECK POINT INHIBITORS והן ניתנות בעירוי תוך ורידי כל שלושה שבועות למשך ארבעה מחזורים ולאחר מכן ממשיכים טיפול ב-NIVOLUMAB בלבד כל שבועיים.
לאחר שלושה טיפולים (תשעה שבועות) מהתחלת הטיפול, החל המטופל להתלונן על כאבי ראש חזקים ועל חולשה. המטופל שלל חסר נוירולוגי או טושטוש ראייה. ללא הקאות או בחילות.
באבחנה מבדלת הועלו אפשרויות של גרורות מוחיות, CVA או היפופיזיטיס על רקע אימונותרפיה.
המטופל הופנה למיון שם בוצעה בדיקה נוירולוגית מקיפה ובדיקת עיניים שהיו תקינות.
במחשבה על היפופיזיטיס, נלקחו רמות קורטיזול, TSH וטסטוסטרון שהיו משמעותית מתחת לנורמה (TSHי< 0.01, קורטיזול = 46, טסטוסטרון < 0.01) והצביעו על היפופיזיטיס על רקע אוטואימוני משני לאימונותרפיה.
בייעוץ אנדוקרינולוגי במיון הוחל טיפול דחוף בפרדינזון 5 מ"ג, אלטקורסין ואיקוקולומין. כמו כן בוצע MRI מוח המכוון לאוכף שהיה תקין כדי לשלול בצקת משמעותית בהיפופיזה ולחץ על הכיאזמה.
יממה לאחר התחלת הטיפול התרופתי ניכר שיפור במצבו של המטופל ושבועיים לאחר התחלת הטיפול שיפור בערכי ההורמונים.
עם חזרת ערכי בדיקות הדם לנורמה, המטופל חזר לטיפול האימונותרפי תחת מעקב אנדוקרינולוגי צמוד וטיפול בתחליפי הורמונים.
PET CT שבוצע שלושה חודשים לאחר התחלת הטיפול באימונותרפיה הדגים היעלמות מלאה של כל הנגעים הגידוליים והתגובה הוגדרה כתגובה מלאה לטיפול - COMPLETE RESPONSE.
המטופל המשיך טיפול אימונתרפי ב-NIVOLUMAB בלבד אך בשל הפטיטיס אוטואימונית שהתבטאה בעליית טרנסאמינזות פי 20 מהנורמה, הטיפול הופסק. תחת טיפול בפרדניזון 1 מ"ג לק"ג, נראה שיפור מלא וחזרת ערכי הטרנסאמינזות לנורמה.
כיום המטופל ממשיך מעקב בלבד עם PET CT כל שלושה חודשים, ללא עדות לחזרת מחלה.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
