מגזין

כשהרופא חולה - מה למדתי מפרופ' קאופמן

מה קורה לרופא המאובחן במחלה קשה? האם הוא מכחיש או שמא מקבל את הגזירה בהכנעה? הרצאתה של פרופ' בלה קאופמן ז"ל על התמודדותה עם מחלת סרטן השד היא מהשיעורים החשובים שרופא יכול לקבל

פרופ' בלה קאופמן ז"ל. "שכחה להתייחס לביופסיה בשל עיסוקיה הרבים". צילום: מירי דוידוביץ

מה קורה לרופא המאובחן במחלה קשה? כיצד הוא מגיב? האם הוא מכחיש או שמא מקבל זאת בהכנעה? תארו לכם רופא שראה בחייו את מהלך המחלה אצל מטופליו וחזה בתהליך איטי של שקיעה או סבל וביום אחד, ממש לא בהיר, מתברר לו כי הוא לוקה באותה מחלה. הוא לא רץ לחפש מידע ברשת, הוא מכיר את המומחה למחלה ויודע בדיוק מה יתרחש, בבחינת "יוסיף דעת – יוסיף מכאוב".

לעתים תופס עצמו הרופא כסמל לתקינות ולבריאות, ולכן הוא לא מסוגל לקבל את האבחנה שמובילה אותו להפוך לחולה. לכן הוא דוחה את ביצוע הביופסיה או קובע תור במועד רחוק. מקרים שכאלה תוארו בכמה ספרים, בהם "כאשר רופא הוא פציינט" (השאלתי את העותק שלי לרופא שחלה והוא אבד לעד). בספרים אלה הופיעו ראיונות עם רופאים שחלו ותיאור חוויותיהם בעת שעברו מלעמוד לצד מיטת החולה לשכיבה בה.

זכור לי נוירולוג שתיאר בספר את מחלת גיליאן-ברה שבה חלה, כאשר היה בהכרה מלאה בזמן ששריריו שותקו. הוא תיאר את התחושות, את הרגעים הארוכים שבהם שכב במיטה ובהה בתקרה, תיאר את הכאב ואת התחושה הקשה בעת ששאבו ממנו הפרשות, את חוסר האונים של אדם שלא יכול להתבטא, את פחד המוות. התיאורים הללו הם מבוא להוראת אמפתיה ולהמחשת התלות ביחסם של רופא ורופאה, אח ואחות, למטופל. מי שהיה מונשם לא ישכח זאת.

מחקרים שבדקו כיצד מגיבים רופאים למחלתם העלו שלל תגובות - הכחשה, התערבות בטיפול, או הוראה לרופא המטפל שיתייחס אליהם כאל חולה הדיוט ולא יאמר להם מעבר לנדרש. חלקם מספרים למטופלים שלהם על מחלתם, ואחרים מסתירים זאת ונשארים סמל הבריאות. הרופא המתאשפז מכיר את המערכת. ברגע שפשט את החלוק הלבן וקיבל את חלוק המאושפז, בשעות ההמתנה לבדיקה ובקבלת מגש האוכל בשעות לא מקובלות, הוא לעתים מרגיש מושפל ולא רוצה שחבריו יבקרו אותו, סובל מדיכאון שפוגע בטיפול או עשוי "להתלוצץ עם רופאיו" העומדים בפני בעיה רגשית קשה כאשר הם מטפלים בו בשעותיו האחרונות.

"הרופא", סרט קולנוע העוסק בנושא ומשמש להוראת סטודנטים לרפואה, מתאר רופא כירורג המתנשא על חוליו ומהוה דוגמה לנימוסי רופא בלתי ראויים, עד שהוא מגלה שחלה בסרטן. הוא נבדק על ידי חברה לעבודה המבשרת לו כי עליו לנהוג עתה לפי כללים אחרים ובעקבות זאת הוא עובר שינוי במהלך העלילה ומיישם את לקחיו כחולה גם לאחר שהבריא.

לפני כשבועיים הלכה לעולמה פרופ' בלה קאופמן, אונקולוגית מומחית בסרטן השד. בשנת 2005 היא אובחנה כלוקה בגידול שד ממאיר המלווה בגרורות. בנובמבר 2017 נערך בליסבון כנס של רופאים אונקולוגים המתמחים בסרטן השד. בלה הוזמנה לתת את הרצאת הפתיחה בזמן שכבר נשאה את המחלה, על שלל הבדיקות והטיפולים, העליות והמורדות בטיפול ובמקביל לעבודתה כמנהלת מרכז הטיפול בסרטן השד בבית החולים שיבא. הרופאה הבכירה לקתה במחלה שאותה היא הכירה היטב, לפני ולפנים.

ההרצאה הזו, שנמשכה כ-30 דקות, מתארת היטב את הבעיות שבהן נתקל רופא שהופך לחולה, החל בהכחשה הראשונה ואחר כך התעלמות, או בלשונה של בלה, ששכחה להתייחס לביופסיה בשל עיסוקיה הרבים. בהמשך תיארה את החיפוש אחרי רופא מתאים שיאמר אמת ושיהיה אמפתי, כיצד פתחה במחשב שלה קובץ בשם "מחלות בלה" שבו עקבה אחרי כל בדל מידע שיכול לעזור ומה היה היחס של רופאים, חברים ושלה עצמה למחלה.

היא החליטה לשאול כל חולה אם היא יודעת על מצבה, וכולן השיבו בחיוב ובאו אליה מכל הארץ. והיא, שמצבה קשה יותר משל המשוועת לעזרה, סייעה להן. עד ששמעתי את דבריה, לא חשבתי עד כמה היה לה קשה לבשר לבעלה ולילדיה על מחלתה. אם יש תועלת בכנסים רפואיים, הרי השיעור שנתנה בלה לכלל הרופאים שהאזינו להרצאה היה מן החשובים שניתן להעניק. לנו לא נותר אלא ללמוד ולהפיק לקחים אישיים מול גבורה ומול התלבטות רפואית, שאין לה פתרונות.

הכותב הוא רופא "הדסה עין כרם" בעבר, כיום גימלאי ומתנדב בבית החולים.

(המאמר התפרסם בחלקו לראשונה ב"הארץ")

נושאים קשורים:  פרופ' יואל דונחין,  פרופ' בלה קאופמן,  חדשות,  בריאות הרופא,  מחלת הסרטן,  מגזין
תגובות
28.05.2021, 09:14

https://www.stuffthatworks.health/
חוכמת ההמונים / אלגוריתם ישראלי/ מצבים רפואיים מול פתרונות ותרופות של אחרים.
חדש חדש, מענין מעניין, תציצו....

28.05.2021, 11:50

לא צריך להתמקד רק בסרטן.
מחלות כרוניות קשות כמו אי ספיקת לב,
COPD ועוד מדגישים הצורך בפורום לרופאים חולים שיעזור בהתלבטיות ורצוי מאד שהטיפול על ידי מומחים לא יהיה בתשלום אלא קולגיאליות כבעבר הרחוק.

28.05.2021, 12:48

אכן לקח חשוב.
יהי זכרה ברוך.

28.05.2021, 17:03

זכיתי להכיר את בלה מקרוב במהלך התמחות של שנינו באונקולוגיה אצל פרופ׳ שושנה בירן המנוחה. בהמשך נפרדו דרכינו. צפיתי בעניין בהתקדמות שלה בתחום המקצועי עד וכולל תפקידה הבכיר טרם פטירתה בטרם עת. לא הייתי מודע לחומרת מצבה והוכיתי בתדהמה עת נודע לי על כך באתר בו אני מגיב כעת. בעת ביקור תנחומים שמעתי מיוסי, שותפה לחיים ומנועה הבת הבכורה פרטים נוספים. בשונה מהמורה הרוחנית של שנינו, פרופ׳ בירן, היא בחרה לשתף המטופלות שלה במידע בדבר מחלתה ודרך ההתמודדות שלה. בכך תמכה בהן ושימשה מקור תקווה למטופלות שלה. יהי זכרה ברוך

אנונימי/ת
28.05.2021, 18:53

הרצאה מעניינת. המחשבה שעולה היא איך מתמודד חולה במצה דומה שסובל מבעיה של בירוקרטיה בקבלת הפניות ל MRI שלא מקבל אישור לביצוע בדיקות "מיותרות" וללא ההטבות של אונקולוגית המטופלת במחלקתה שלה.

29.05.2021, 16:56

הרצאה איקונית , חובה לכל רופא

מסכימה. זו גם הייתה תחושתי. יש בה תובנות כל כך חשובות לחינוך דורות של רופאים. הרצאה חשובה, מעוררת מחשבה ומרגשת.