במחקר שתוצאותיו התפרסמו בכתב העת Seminars in Arthritis and Rheumatism, חוקרים ניסו להעריך את שיעורי ההימצאות וההיארעות של ממאירות סרטנית על שלל סוגיה בקרב מטופלי דלקת מפרקים פסוריאטית (PsA) ופסוריאזיס ללא דלקת מפרקים (PsC), בהשוואה עם האוכלוסיה הכללית.
עוד בעניין דומה
כמו כן, נעשה ניסיון לזהות את הגורמים המנבאים לסרטן במחלה פסוריאטית (PsD). במחקר השתתפו מטופלי PsA אחריהם נערך מעקב פרוספקטיבי משנת 1978 ומטופלי PsC אחריהם נערך מעקב משנת 2006 במקטעים של 6-12 חודשים, בהתאם לפרוטוקול סטנדרטי. ממאירויות שהתפתחו תועדו באופן פרוספקטיבי, כאשר סוג והימצאות הסרטן תוקפו על ידי הצלבת נתונים עם מרשמי ה-Cancer Care Ontario וה- Death Registry עד 2016. שיעורי היארעות סטנדרטיים (SIR) חושבו עבור סך כל הסרטנים לפי חלוקה לגיל ומין. נעשה שימוש במודל קוקס לרגרסיה לשם זיהוי גורמי סיכון הקשורים בהתפתחות של סרטן לאחר אבחנה עם PsD.
החוקרים מצאו כי מסך 2,051 מטופלי PsD אשר השתתפו במחקר, 228 (11%) פיתחו סרטן. 168 מטופלים אובחנו עם סרטן לאחר הביקור הראשון במרפאה ונכללו בעבודה זו. בסך הכל שיעור ה-SIR לממאירות עמד על 0.83 (0.68,1.00). SIR עבור נקבות עמד על 1.06 (0.80, 1.37) ועבור זכרים עמד על 0.67 (0.50, 0.88). הממאירויות השכיחות ביותר שנמצאו היו סרטן העור, השד וסרטנים המטולוגים. סרטן העור היה סוג הסרטן היחיד אשר שיעור ההיארעות שלו נמצא גבוה יותר מזה של האוכלוסיה הכללית עם SIR=3.37י(1.84,5.66). לא נמצאו עדויות מספקות לכך שסיכון מוגבר לסרטן מצוי בקשר עם שימוש בתכשירים ביולוגיים.
החוקרים סיכמו כי הסיכון הכללי לסרטן לא נמצא גבוה יותר בקרב מטופלי PsA ו-PsC, בהשוואה עם האוכלוסיה הכללית. הסיכון לסרטן העור באופן ספציפי נמצא גבוה יותר בקרב אוכלוסית מטופלי המחקר.
מקור: