התסמונת שמעמידה ערבים ודרוזים בצפון בסיכון לסרטן המעי הגס

שכיחות גבוהה של מקרי תסמונת פוליפוזיס תורשתית בקרב ערבים ודרוזים בצפון הארץ עם ריבוי פוליפים במעי הגס. כך עולה ממחקר חדש שאותו מובילות חוקרות הקריה הרפואית רמב"ם, שממצאיו מתפרסמים כעת בכתב העת הבינלאומי Digestive and Liver Disease.

מהמחקר עולה כי מוטציות בגן MUTYH הקשור לתסמונת התורשתית MUTYH Associated Polyposis (תסמונת MAP) גורמות לכ-27% מהמקרים של חולי פוליפוזיס, באוכלוסיה הערבית ודרוזית בצפון ישראל.

"מדובר בממצא בעל חשיבות גדולה עבור האוכלוסיה הרלוונטית", מסבירות החוקרות. "המידע יאפשר לאתר משפחות הנמצאות בסיכון מוגבר לסרטן מעי גס ולהתאים להן תכניות מעקב ומניעה".

על פי נתוני האגודה למלחמה בסרטן, סרטן המעי הגס והחלחולת הוא הסרטן השני בשכיחותו, כאשר בכל שנה מאובחנים כ-3,000 חולים חדשים בישראל. סרטן המעי הגס הוא גורם המוות השני בשכיחותו מבין כלל מקרי המוות ממחלות הסרטן ללא הבדלי מין, ביהודים ובערבים.

"סרטן מעי גס ראשיתו בפוליפים - ממצאים שפירים טרום סרטניים -המתפתחים במעי הגס", מסבירה ד"ר אליזבט הלף, מנהלת היחידה לאיתור ומניעת ממאירות במערכת העיכול והמרכז הרב תחומי לגילוי מוקדם ומניעת סרטן בקריה הרפואית רמב"ם, אשר הובילה את המחקר. "מעקב גסטרואנטרולוגי ובדיקות קולונוסקופיה מאפשרים איתור פוליפים עוד בשלב הטרום סרטני והסרתם במידת האפשר או הפניה של המטופל לניתוח ובכך מניעת התפתחות סרטן. התהליכים הללו מתורגמים להצלת חיים באחוזים גבוהים".

גילי רזניק לוי, יועצת גנטית בכירה ואחראית תחום אונקוגנטיקה במכון הגנטי ברמב"ם, שהובילה את המחקר ביחד עם ד"ר הלף, מסבירה כי כ-10% עד 20% ממקרי סרטן מעי גס הם על רקע גנטי תורשתי. מצבים הקשורים בריבוי פוליפים במעי הגס מעלים חשד למוטציה באחר מהגנים הקשורים בתסמונות פוליפוזיס תורשתיות.

"אחת מתסמונות אלו הינה תסמונת MAP", מציינת רזניק לוי. "הייחוד של תסמונת זו, בהשוואה לתסמונת סרטן תורשתיות אחרות, היא צורת התורשה. תסמונת זו עוברת בתורשה אוטוזומלית רצסיבית, כלומר דרושות מוטציות בשני העותקים של הגן (אחת מהאם ואחת מהאב) על מנת שתתבטא התסמונת. הסיכון למצבים תורשתיים בתורשה זו עולה משמעותית כשיש קרבת משפחה בין ההורים".

החולים צעירים יותר מהגיל הממוצע בספרות הרפואית

לדברי ד"ר קארין וייס, מנהלת המכון הגנטי ברמב"ם, תסמונת זו מהווה כעד 6% מהמקרים של סרטן מעי גס בגיל צעיר, כאשר הקהילה המדעית והרפואית מכירה כבר הרבה שנים מוטציות שכיחות בגן זה באוכלוסיה האירופאית וכן באוכלוסיה היהודית יוצאת צפון אפריקה בישראל. עם זאת, עד כה לא בוצע מחקר על תסמונת זו באוכלוסיה הערבית בישראל.

"ההערכה שלנו היתה, שלאור שיעור גבוה יחסית של נישואי קרובים, נמצא שכיחות גבוהה של תסמונת זו באוכלוסיה המטופלת ברמב"ם - כלומר באוכלוסיה הערבית ודרוזית בגליל", מדגישה ד"ר וייס.

ואכן כך עלה מתוצאות המחקר: מתוך 37 מטופלים ומטופלות עם פוליפוזיס עם או בלי סרטן מעי גס, מ-30 משפחות שונות, שמונה משפחות (27%) היו עם מוטציות בי אלליות (מוטציה בשני העותקים) של הגן MUTYH.

"שיתפנו פעולה גם עם ארבעה מרכזים רפואיים נוספים המטפלים בחולי פוליפוזיס - מרכז רפואי רבין, בית החולים הדסה, סורוקה ושיבא, ויחד אספנו את המידע הגנטי על חולים עם תסמונת MAP מהמגזר הערבי בישראל", מוסיפה רזניק לוי ומסבירה את ייחודיות הממצאים: "מצאנו כי המוטציות שנמצאו במשפחות אלו שונות מהמוטציות המוכרות באוכלוסיה הכללית והאוכלוסיה היהודית בישראל. בנוסף ראינו כי במשפחות אלו גיל תחלואת סרטן מעי גס היה ממש צעיר. גיל ממוצע של 38 שנים, שזה נמוך בעשור בהשוואה למדווח בספרות הרפואית בקרב משפחות עם תסמונת MAP".

ממצא נוסף חשוב שנתגלה במסגרת המחקר הוא שישנה מוטציה מסוימת אחת שאחראית לרוב המקרים במשפחות אלו. "ממצא זה מאפשר לבצע אבחון גנטי קל, מדויק, מהיר וזול לאיתור פרטים עם תסמונת MAP באוכלוסייה זו", אומרת ד"ר וייס, "אבחון של פרט ראשון במשפחה מאפשר להעריך סיכון לתסמונת ולסיכון הגבוה לסרטן גם אצל קרובי משפחה נוספים".

אולם, בעוד תוצאות המחקר שופכות אור על תהליכי התפתחות המחלה בקרב קבוצות סיכון מסוימות, עיקר החשיבות היא בתהליכי המעקב והגילוי המוקדם. "לחולים עם תסמונת MAP שלא מבצעים את מעקב הקולונוסקופיה הדרוש, ישנו סיכון גבוה מאוד המגיע ל-80% להתפתחות סרטן מעי גס במהלך חייהם", מזהירה ד"ר הלף. "סיכון זה יכול להיחסך אם מבצעים בדיקות קולונוסקופיות סדירות כבר בגילאים צעירים החל מגיל 20-25 שנים".

על פי הערכת החוקרות, בחלק מהכפרים באזור הגליל ישנה, ככל הנראה, שכיחות גבוהה של תסמונת MAP. "השלב הבא של המחקר יהיה לבדוק את שכיחות המוטציות בכפרים אלה גם בקרב פרטים בריאים", הן מציינות. "במידה שנמצא שכיחות גבוהה ייתכן שיהיה מקום להציע בדיקות גנטיות לכלל האוכלוסיה הבוגרת בכפרים שבסיכון.

"חשוב לנו", אומרות החוקרות, "שתהיה מודעות לתסמונת זו באוכלוסיה הערבית ודרוזית מהגליל הנמצאת בסיכון והן בקרב הציבור הרחב והן בקרב הגורמים המטפלים, רופאי גסטרו ומשפחה, שעליהם מוטלת המשימה לעקוב אחרי סימני האזהרה ולהפנות את המטופלים הרלוונטיים לייעוץ גנטי לצורך גילוי מוקדם ולמניעת סרטן".