דעות

בגלל המלחמה: נשים דוחות בדיקות לגילוי סרטן צוואר הרחם

דחייה או ויתור על בדיקת הסריקה מביאים לירידה בגילוי המוקדם ובמניעה של סרטן צוואר הרחם | החשש: שיעור התפתחות סרטן צוואר הרחם בישראל יעלה, במקום שנצליח להביא לסילוקו

בדיקת PCR לאיתור נגיף הפפילומה. חשוב במיוחד עבור זנים הנחשבים מסוכנים כמו זן מס' 16 ו-18. צילום: אילוסטרציה

בשלושת החודשים האחרונים הופרה השגרה של כולנו: עשרות אלפים פונו מבתיהם בעוטף עזה ובגבול הצפון ואינם יודעים מתי יוכלו לחזור, רבים גויסו לשירות מילואים ארוך, דאגות כלכליות מתגברות וחוסר הוודאות מעמיק.

אחת מההשלכות המסוכנות של המצב היא הזנחה בריאותית: סקר שנערך לאחרונה חשף כי 36% מהישראלים דחו תורים רפואיים חשובים ו-17% ביטלו לגמרי תורים לבדיקות סקר למניעת תחלואה בסרטן, אחת מהן היא בדיקת הסקר לאבחון מוקדם של סרטן צוואר הרחם. רופאים בתחום חוששים כי הדבר יוביל לגילוי מאוחר של המחלה, מה שיקשה על הטיפול ויצמצם את הסיכוי לריפוי.

סרטן צוואר הרחם הוא סרטן ממאיר המתפתח בחלק התחתון של הרחם, ונחשב למחלת הסרטן הרביעית בשכיחותה בקרב נשים בעולם. המחלה נגרמת על ידי וירוס הפפילומה האנושי (HPV), שההדבקה בו נעשית ברוב המקרים באמצעות מגע מיני, אך הוא עשוי להיות מועבר גם במגע של עור בעור בחלקים הנגועים.

יש שני שלבים להתפתחותו של הסרטן, כאשר תחילה יופיע גידול טרום-סרטני בדרגת חומרה קלה ולאט לאט יהפוך להיות בדרגת טרום-סרטני קשה. ללא אבחון וטיפול בשלב הטרום-סרטני, הגידול יהפוך לסרטן חודרני של צוואר הרחם. התסמינים האפשריים לסרטן זה הם דימום לאחר קיום יחסי מין, דימום בין-וסתי, הפרשות מוגברות וכאבי אגן, אך חשוב להדגיש כי ברוב המקרים אין תסמינים בשלב השינויים הטרום-סרטניים, ולכן נדרשות בדיקות שיאתרו את השינויים גם כאשר אין תסמינים שיעידו עליהם.

הבדיקה המוכרת והידועה היא בדיקת פאפ, אך היא לא רגישה מספיק, ולעתים מתגלות בה תוצאות כוזבות. בשנים האחרונות חלו שינויים בבדיקת הסריקה לאיתור נוכחות נגיף הפפילומה, באמצעות בדיקת PCR. איתור הנגיף חשוב במיוחד עבור זנים הנחשבים מסוכנים כמו זן מס' 16 ו-18. הימצאות נגיפים אלה בגוף מעידה על סיכון להיווצרות מצב טרום-סרטני עוד בטרם הופעת סרטן צוואר הרחם. לכן, בדיקה זו נחשבת הרבה יותר יעילה ומדויקת.

יש חיסון אבל רק 50% התחסנו

מאז כניסתם לשוק של החיסון והבדיקה החדשה לגילוי הנגיף, ירדה השכיחות של סרטן צוואר הרחם בעולם באופן דרמטי. ארגון הבריאות העולמי אף הכריז לפני כמה שנים כי סרטן צוואר הרחם ניתן ל"אלימינציה" (סילוק) מוחלטת בעזרת הקפדה על חיסון, בדיקות סריקה מצוואר הרחם וטיפול ייעודי.

בישראל ההיענות לבדיקת נגיף הפפילומה נמוכה בהשוואה למדינות מתקדמות אחרות, ואף ירדה מאז תחילת המלחמה. יש לכך שני הסברים: ראשית, המחלה נדירה יחסית בישראל; שנית, אין תכנית לאומית מחייבת לביצוע הבדיקה אף שהיא בסל הבריאות וזמינה לנשים בגילאי 25-65 מדי שלוש או חמש שנים.

גם בגזרת החיסונים יש מקום לשיפור רב. אף שהחיסונים יעילים, בטוחים וזמינים כבר לגילי חטיבת הביניים, באופן שנועד להקדים את החשיפה לנגיף בפעילות מינית בגיל מבוגר יותר, הורים רבים ומנהלי בתי ספר מתנגדים לו מסיבות שונות. כתוצאה מכך, שיעור ההתחסנות נגד HPV בישראל הוא 50% בלבד.

לאחרונה נמצא שהחיסון נותן הגנה מצוינת גם אחרי גיל ההתבגרות ואף אחרי החשיפה לנגיפי הפפילומה. לכן חיסון נגד HPV מומלץ לכל הגברים והנשים עד גיל 26, ואפשרי גם בגיל מבוגר יותר.

לא "בעיה של נשים"

חיסון ה-HPV מוכר כיעיל למניעת סרטן צוואר הרחם אך חשוב לציין כי זני נגיף הפפילומה גורמים גם לסוגי סרטן אחרים בקרב נשים וגם גברים, כמו סרטן הפה והלוע.

גברים, בשונה מנשים, לא יכולים לדעת אם נדבקו בוירוס, מפני שאינם מבצעים בדיקות סקר לצורך מעקב, לכן הגילוי יגיע רק לאחר הופעת קונדילומות (מעין יבלות על איבר המין, האשכים ופי הטבעת) או גידול סרטני. הבשורה המשמעותית היא שהחיסון כולל גם הגנה כנגד הדבקה באותן קונדילומות, ולכן יש חשיבות מכרעת לחיסון גם בקרב גברים.

גילוי מוקדם והתחסנות מצילים חיים

דחייה או ויתור על בדיקת הסריקה מביאים לירידה בגילוי המוקדם ובמניעה של סרטן צוואר הרחם. החשש הוא שבעקבות זאת יעלה שיעור התפתחות סרטן צוואר הרחם בישראל, במקום שנצליח להביא לסילוקו. סיכויי ההחלמה מסרטן צוואר הרחם עומדים על 95% במידה שהמחלה מאותרת בשלב מוקדם, וככל שהמחלה מתגלה בשלב מאוחר, כך סיכויי הריפוי יורדים.

אבחון מאוחר מצריך טיפולים רבים ומורכבים לאורך זמן, בגלל אלימות המחלה, כגון כריתת הרחם כולל חלק מהנרתיק, הסרת צוואר הרחם, הסרת בלוטות הלימפה, הקרנות וכימותרפיה.

כל דחייה נוספת בבדיקה ובהתחסנות נגד פפילומה מציבה נשים בסיכון שלא לצורך. יש חשיבות עליונה להמשיך גם בתקופה זו את שגרת הבדיקות והאבחונים, שעלולים להיות קריטיים. זה מציל חיים.

הכותב פרופ' יעקב בורנשטיין, מומחה למיילדות, גינקולוגיה וקולפוסקופיה, יו"ר החברה הישראלית לחקר ומניעת מחלות המועברות במגע מיני; עורך ראשי של Journal of Lower Genital Tract Disease; מנהל (לשעבר) מחלקת נשים ויולדות, המרכז הרפואי לגליל; משנה לדיקן (לשעבר) בפקולטה לרפואה ע"ש עזריאלי, אוניברסיטת בר אילן

נושאים קשורים:  סרטן צוואר הרחם,  דעות,  גילוי מוקדם של סרטן,  חדשות,  פרופ' יעקב בורנשטיין,  ישראל במלחמה
תגובות