"בישראל יש עלייה של 4% בתחלואה בסרטן המעי הגס בצעירים מתחת לגיל 50. אנחנו רואים בבירור כי גיל החולים ביחס לשנים קודמות יורד מתחת ל-50 ובאופן חריג אף מתחת לגיל 40 וכראיה לכך בכל שנה מאובחנים בישראל כ-300 חולים חדשים אשר גילם 40 ומטה", אומר ד"ר עידו מזרחי, מנהל השירות לכירורגיה של המעי הגס הרקטום ופי הטבעת בבית החולים הדסה הר הצופים.
עוד בעניין דומה
לדברי ד"ר מזרחי, "מסך כלל הניתוחים שביצעתי בשנה האחרונה, כ-10% היו מתחת לגיל 45 ו-25% מתחת לגיל 50. בשנים האחרונות ניתחתי צעירים רבים שסבלו מתסמינים ברורים של סרטן המעי הגס והרקטום, אך מאחר שגילם היה צעיר, תסמינים אלה יוחסו למחלות שפירות כגון טחורים ופיסורה ולכן לא עברו בדיקת קולונוסקופיה.
"העיכוב באבחנה גורם לאבחון מאוחר שעלול להוביל לטיפול מורכב יותר, החלמה קשה יותר וסיכויי שרידות גרועים יותר. יש לשלוח יותר צעירים לבדיקות קולונוסקופיה".
סרטן המעי הגס והרקטום הוא גורם המוות השני בשכיחותו מכלל התמותה ממחלות הסרטן, אך הוא גם הסרטן היחיד שניתן לזהות בשלב מוקדם ובכך למנוע את התפתחותו או לפחות לשפר את סיכויי הריפוי ממנו.
למרות כל הנורות האדומות, הרופאים לא פירשו נכון
רועי, 43, מירושלים, סבל במשך שנה מכאבי בטן קשים, מלווים בירידה קיצונית במשקל ודימום בצואה. למרות כל נורות האזהרה, לא הופנה לבדיקת קולונוסקופיה שבעזרתה היה ניתן לאתר את הסרטן שהתפתח במעי הגס שלו.
רעייתו ענת שליוותה אותו כל העת מספרת: "שנה לפני שהתגלה לבעלי סרטן אלים במעי הגס, הוא סבל מכאבי בטן נוראיים. בפניות חוזרות שלנו לגורמים רפואיים טענו כי הוא בחור צעיר וכי הסיבה לכאבים היא ככל הנראה לחצים נפשיים בעקבות פיטורים שעבר.
רועי הופנה לבדיקה אנדוסקופית של דרכי העיכול העליונות בלבד שהראתה דלקת בקיבה. בשל דלקת זו טופל באנטיביוטיקה אשר לא עזרה לתסמינים מהם סבל. בגלל שהופנה לבדיקת אנדוסקופיה (בדיקה לושט ולקיבה) ולא לבדיקת קולונוסקופיה (בדיקה למעי הגס) לא הצליחו לאבחן את הגידול ממנו סבל במעי הגס השמאלי.
"במהלך השנה המשיך לרדת במשקל ולפתע החל לסבול מעצירות שרק החמירה את כאבי הבטן", מספרת אשתו. הגוף שלו לא יכול היה להכיל יותר, קיבלנו את כל הנורות האדומות ולא ידענו לפרש אותן נכון, לא אנחנו ולא הרופאים שפגשנו בדרך.
"בוקר אחד הוא התעורר עם כאבי בטן קשים ופנינו לחדר מיון ב'הדסה הר הצופים'. הוא עבר בדיקת CT של הבטן והאגן ואובחן כסובל מגידול במעי הגס השמאלי הגורם לחסימה מלאה של המעי הגס. כעבור מספר שעות עבר ניתוח חירום לכריתת הגידול החוסם והוצאת סטומה.
"למזלנו, הגידול לא הספיק לשלוח גרורות לשאר חלקי הגוף. מאותו היום החיים שלנו ושל משפחתנו השתנו מן הקצה אל הקצה. ההחלמה היתה קשה וכללה טיפולים כימותרפיים ובהמשך ניתוח נוסף לסגירת הסטומה ולחיבור מחדש של מערכת העיכול. אם רק לפני שנה היו שולחים אותו לבדיקה קולונוסקופיה, החיים שלנו היו נראים אחרת וההחלמה שלו היתה הרבה יותר פשוטה".
"לא להקל ראש בתסמינים בגלל גיל צעיר"
ישנם תסמינים ברורים שצריכים להדליק נורה אדומה, מדגיש ד"ר מזרחי, "הרופאים בקהילה צריכים לא להקל ראש בתסמינים בגלל גילם הצעיר של המטופלים ולשלוח יותר מטופלים לבדיקות קולונוסקופיה, זה יציל חיים של מטופלים רבים וחיים של משפחות שלמות.
התסמינים הנפוצים של סרטן המעי הגס והרקטום כוללים: דימום בצואה, שינויים בהרגלי היציאות: עצירות מתגברת; שלשולים חדשים; שינוי בקוטר הצואה; כאבים בזמן פעולת מעיים, בנוסף - כאבי בטן; אנמיה: רמת המוגלובין נמוכה בספירת הדם עלולה להעיד על דימום (סמוי או גלוי) מדרכי העיכול, חוסר תיאבון וירידה במשקל שאינם רצוניים.
"סרטן המעי הגס והרקטום הוא הגידול היחיד שניתן לגלות בשלב טרום ממאיר (פוליפ). ניתן להסיר את הפוליפ בבדיקת קולונוסקופיה פשוטה שהסיכונים בה מינוריים ובכך למנוע את התפתחותו", מדגיש ד"ר מזרחי.
טיפול בסרטן המעי הגס הוא רב תחומי וכולל בשלב ראשון טיפול ניתוחי. רוב הניתוחים מבוצעים ב"הדסה" כיום בגישה זעיר פולשנית (לפרוסקופיה). גישה זו מאפשרת החלמה קלה ומהירה יותר עבור המטופל מבלי לפגוע כמובן באיכות הכריתה הכירורגית מבחינה אונקולוגית. לאחר קבלת תוצאות הפתולוגיה הניתוחית נקבע אם מטופל נדרש לקבל טיפול משלים בכימותרפיה.
הטיפול בסרטן הרקטום הוא מורכב יותר ורב תחומי. ב"הדסה הוקם מרכז מצוינות לטיפול בסרטן מן הסוג הזה. כל מקרה מובא לדיון בישיבת צוות רב תחומית הכוללת מומחים בתחומי הכירורגיה, אונקולוגיה ורדיולוגיה. הטיפול כולל בדרך כלל הקרנות ממוקדות לפני הניתוח עם או בלי כימותרפיה ורק לאחר מכן כריתת הרקטום.
ד"ר מזרחי מוסיף: "אנחנו כרגע המרכז היחיד בישראל שמבצע ניתוח חדשני בגישה זעיר פולשנית לכריתת הרקטום בלי לפתוח כלל את הבטן. הניתוח מבוצע על ידי מספר מנתחים מומחים בתחום, בניהולו של פרופ' אלון פיקרסקי מנהל החטיבה הכירורגית ב'הדסה', כאשר צוות אחד מנתח בגישה לפרוסקופית דרך הבטן והצוות האחר בגישה לפרוסקופית דרך פי הטבעת.
"היתרון הגדול של הניתוח הוא רמת הדיוק הכירורגי והשגת גבולות כריתה חופשיים מגידול, כל זאת תוך שימור סוגרי פי הטבעת גם בגידולים נמוכים ביותר. המטופלים מרוויחים ניתוח קצר יותר, מדויק יותר והחלמה קלה לאין שיעור לעומת הניתוח הסטנדרטי".
ד"ר מזרחי מסכם: "צריך להבין שגילוי מוקדם על ידי בדיקת קולונוסקופיה הוא המפתח למיגור מחלה זו. מחלה המתגלה בשלבים מוקדמים היא בעלת סיכוי של 80% ומעלה לריפוי מלא. יש לזכור שלרוב בשלבים המוקדמים של המחלה אין סימפטומים בדרך כלל ומכאן ההמלצה של איגוד הסרטן האמריקאי (American Cancer Society) לביצוע בדיקת קולונוסקופיה החל מגיל 45 לכלל האוכלוסיה ללא קשר לסימפטומים או סיפור משפחתי. את הבדיקה יש לעבור כל 5-7 שנים. בישראל, ההמלצה כרגע היא לבצע בדיקת קולונוסקופיה החל מגיל 50 ולצערי אין הנחיות כלל לביצוע בדיקות סקר בקרב צעירים מתחת לגיל 50".
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
