מחקר זה בוצע במטרה להשוות את היעילות של משטרי כימותרפיה שונים בהארכת ההישרדות של מטופלים עם סרטן השד וסרטן המעי הגס, בהתאם לגיל.
עוד בעניין דומה
בוצע מחקר עקבה פרוספקטיבי עם עקבה שהותאמה על בסיס ההסתברות המותנית לקבלת כימותרפיה. החוקרים השתמשו ב-16 אזורים של SEER י (Surveillance, Epidemiology, and End Results) מתוך מאגר הנתונים SEER-Medicareי. בניתוח הנתונים נכללו 14,440 נשים שאובחנו עם סרטן שד שלילי לאסטרוגן בשלבים I עד IIIa ו-26,893 גברים ונשים עם סרטן המעי הגס בשלב III, שגילם 65 ומעלה ואובחנו בשנים 1992-2009. התוצא העיקרי שנבחן היה שיעורי התמותה בקרב מטופלים שעברו כימותרפיה.
בקרב נשים החולות בסרטן השד שגילן 65 עד 69, הסיכון לתמותה כללית היה נמוך יותר באופן מובהק בקרב נשים שעברו טיפול כימותרפי בהשוואה לנשים שלא עברו כימותרפיה, לאחר התאמה עבור משתנים מתערבים (confounders) (יחס סיכון, HR, עבור כל עוקבת המחקר: 0.70; HR עבור עוקבה מותאמת לפי ציון זיקה: 0.82).
דפוסים דומים נצפו בקרב נשים בגילאי 70-79, אך בקרב נשים בגילאי 80 ומעלה (80-89), הסיכון לתמותה כללית לא היו נמוך יותר באופן מובהק עבור נשים שעברו כימותרפיה. יוצאת מן הכלל היא קבוצה קטנה של מטופלות בגילאי 80-84 שטופלו בדוקסורוביצין (Doxorubicin – Adriblastina, Caelyx, Myocet) יחד עם ציקלופוספאמיד (Cyclophosphamide - Endoxan), אשר היו בסיכון נמוך יותר לתמותה.
כימותרפיה נמצאה יעילה עבור מטופלים עם סרטן המעי הגס בשלב III בגילאי 65-84, ואף בגילאי 85-89 הצליח הטיפול הכימותרפי להפחית באופן מובהק את הסיכון לתמותה (HR עבור עוקבת המחקר: 0.79; HR עבור עוקבה מותאמת: 0.79).
מתוצאות המחקר עולה, כי היעילות של טיפול כימותרפי יורדת עם הגיל בקרב נשים החולות בסרטן השד, עבורן כימותרפיה יעילה עד גיל 79, פרט לשילוב של דוקסורוביצין וציקלופוספאמיד אשר משפר תוצאים בקרב מטופלות בגילאי 80-84. עבור מטופלים הסובלים מסרטן במעי הגס בשלב III, הטיפול הכימותרפי יעיל עד גיל 89.
החוקרים מציינים, כי ממצאי המחקר עקביים עם ממצאים של מחקרים מבוקרים עם הקצאה אקראית שפורסמו בעבר.
הירשמו לקבלת עדכונים בנושאים שעלו בכתבה
